ההכנסות המצרפיות מפעילותם של 7 תאגידי המים בישראל הסתכמו בשנת 2004 בכ- 617 מיליון שקלים, כך עולה מדרוג דנס 100 של תאגידי המים בישראל שערכה חברת B&D- דן אנד ברדסטריט .

את הדרוג מוביל "הגיחון" תאגיד המים של עיריית ירושלים שהכנסותיו הגיעו בשנת 2004 ל- 318 מיליון שקלים. סך כמות המים שסופקה על ידי התאגיד לכ- 167,000 בתי אב הגיעה ל- 50.3 מיליון מ"ק.

במקום השני, מדורג תאגיד המים מניב ראשון של ראשון לציון עם הכנסות בסך 110.4 מיליון שקלים לשנת 2004. התאגיד סיפק 20.4 מיליון מ"ק ל- 71,851 בתי אב.

במקום השלישי מדורג תאגיד  מי נתניה של עיריית נתניה עם הכנסות בסך 88.7 מיליון שקלים. התאגיד סיפק 14.7 מיליון מ"ק מים ל- 65,000 בתי אב. גם התאגיד מיתב של עיריית פתח תקווה , המדורג במקום הרביעי, סיפק מים ל- 65,000  בתי אב בכמות של 17 מיליון מ"ק אך הכנסותיו השנתיות הסתכמו ב- 77.1 מיליון שקלים.

במקום החמישי מדורג תאגיד המים מי- נע של נצרת עילית  עם הכנסות של 9.1 מיליון שקל לתשעת החודשים הראשונים של 2004.   סך כמות המים שסיפק מי נע לתושבי נצרת עילית הגיע לכ- 4 מיליון מ"ק ל- 16,954 בתי אב. גם תאגיד המים התנור של עיריית מטולה סיפק 4 מיליון מ"ק ל- 430 בתי אב אך הכנסותיו הגיעו ל- 7.5 מיליון שקלים.  במקום האחרון מדורג תאגיד המים של אריאל- מי אריאל שהכנסותיו השנתיות ב-2004 הגיעו ל-6.5 מיליון שקלים והוא סיפק 1.4 מיליון מ"ק ל- 4500 בתי אב.

כלכלני דן אנד ברדסטריט מציינים כי חוק תאגידי המים והביוב חוקק  ב- 2001, מתוך מטרה להקים בכל רחבי הארץ כ- 30 תאגידי מים שיטפלו בכלל התושבים במקום מאות רשויות מקומיות העוסקות בזה היום. תאגיד המים יתפקד כחברה כלכלית עצמאית מחוץ למסגרת הרשות המקומית, כאשר ההכנסות מתשלומי המים של התושבים יושקעו אך ורק במשק המים.

למרות שעל פי החוק עד ל-2008 מחויבות הרשויות המקומיות לעבור לפעול באמצעות תאגידי מים. עד עתה הוקמו 7 תאגידי מים בלבד , כאשר על פי התכנון במהלך השנה הנוכחית יוקמו לפחות עוד 5 תאגידים נוספים.

כלכלני דן אנד ברדסטריט מציינים כי היתרון הכלכלי בהקמת תאגידי המים הוא האפשרות להפריט את התאגידים ולהנפיק אג"ח המבוסס על  תקבולי המים ובכך להפוך את תאגיד המים לנכס מניב. ואכן, בשנה האחרונה ארבע רשויות כבר ביצעו או החלו בביצוע ההליך של גיוס הון חיצוני.

ההנפקה הראשונה של אג"ח בוצעה על ידי המניב הראשון, תאגיד המים והביוב של ראשון לציון שגייס 80 מיליון שקלים. גם תאגיד המים של ירושלים, גיחון, גייס 80 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, תאגיד המים של נתניה הודיע על כוונתו למכור 20% ממניות התאגיד הנמצאות בידי העירייה לציבור (IPO), ולא כהלוואה באמצעות הנפקת איגרות חוב של התאגיד. ואילו נציגי עיריית חיפה הודיעו כי לאחר שישלימו את הקמת תאגיד המים של חיפה מתוכנן גיוס של כ- 200 מיליון שקל באמצעות אג"חים ממשקיעים מוסדיים.

הממונה על תאגידי המים ומנהל מנהל המים במשרד הפנים, שלמה דולברג מסר כי הקמת תאגידי המים מהווה שינוי אסטרטגי של משק המים והביוב העירוני לפיו יוצאת הפעילות הזו מהמסגרות העירוניות הרגילות ומועברת לחברות כלכליות עצמאיות.

על פי החקיקה החדשה, תאגידי המים מתנהלים במנותק מהפוליטיקה העירונית, תוך הפעלת שיקולי ניהול כלכליים ועיסקיים בלבד, ובפיקוח של גורמי הרגולציה שנבנו לצורך זה. בהנהלת משרד הפנים  מתרשמים ששוק ההון , גם הבנקאי וגם המוסדי , מביעים אמון בתהליך ובישויות החדשות שפועלות בראייה עסקית ומקצועית, ובעצם מאפשרים את גיוס ההון של התאגידים ואת מימון תשתיות המים והביוב דרך שוק ההון דבר שלא נעשה עד עתה במגזר העירוני.

דולברג טוען עוד כי,  השלב הראשון של הקמת התאגידים הוא הקמת חברות נפרדות בבעלות עירונית , בשלב השני מתוכנן שהתאגידים או חלק מהם יופרטו באמצעות מכירת מניותיהם לגורמי השוק הפרטי שיאפשרו שדרוג ברמות הניהול והדיווח של חברות אילו בעתיד. ההחלטה על הפרטה נתונה כולה בידי בעלי המניות, דהיינו הרשויות המקומיות.  תפקיד משרד הפנים הינו ליצור תנאי רגולציה מתאימים שיאפשרו את ההפרטה בעתיד.