בישראל פועלים כ-190 בתי אבות עם רישיון וכ- 150 מסגרות פרטיות לדיור מוגן שוק הדיור המוגן מגלגל בישראל כ-8.4 מיליארד שקל בשנה, בעוד שוק בתי האבות מגלגל כ- 4.5 מיליארד שקל בשנה. בסה"כ מתגוררים בבתי אבות ודיור מוגן כ-52,000 קשישים, כאשר החלוקה היא כדלקמן: 30,000 מתגוררים בבתי אבות, 12,000 בדיור מוגן ו-10,000 בהוסטלים. נתונים אילו עולים מסקירה שבוצעה על ידי חברת המידע העיסקי D&B- דן אנד ברדסטריט ישראל.

מהסקירה עולה כי , בתי האבות והדיור המוגן באזור הצפון ואזור השרון הם הבטוחים ביותר להתקשרות עסקית עבור אוכלוסיית הקשישים בישראל.

באזור החיפה והצפון , רק 5.5% מכלל בתי האבות והדיור המוגן נמצאים בסכנת סגירה. גם אזור השרון נחשב לאזור בטוח להתקשרות עסקית, כאשר רק 6% מכלל מגורי הקשישים נמצאים בסכנת סגירה. לעומתם, כרבע מבתי האבות והדיור המוגן באזור ירושלים וסביבתה נמצאים בסכנת סגירה. ובתל אביב – 18% מבתי האבות והדיור המוגן בתל אביב נמצאים בסכנת סגירה.

להערכת מחלקת המחקר של דן אנד ברדסטריט בישראל, ענף בתי האבות והדיור המוגן הינו ענף בטוח יחסית בהשוואה לענפי משק אחרים. ממוצע העסקים בסכנת סגירה בענף עומד על 12% לעומת ממוצע של כ- 18.7% בכלל המשק.

מהסקירה של כלכלני דן אנד ברדסטריט בנושא ענף הדיור המוגן ובתי האבות עולה כי , על פי נתוני הלמ"ס כ- 10% מאוכלוסיית ישראל - 681,800 הם בגיל 65+. כאשר 94% מהקשישים בישראל גרים בישובים עירוניים. הערים ה"זקנות" ביותר הן רמת גן, גבעתיים, בת ים וחיפה שם שיעור הקשישים מגיע ל- 18% מסך הגרים בהן.

בישראל פועלים, כאמור, כ-190 בתי אבות ומעונות לזקנים עם רשיון, וכ- 150 מסגרות פרטיות לדיור מוגן, בדן אנד ברדסטריט מדגישים כי דיור מוגן מתאים לאנשים עצמאיים בלבד, המסוגלים לספק את צורכיהם ולשרת את עצמם מבלי להזדקק לעזרה חיצונית. הכניסה למגורים כאלו מחייבת הוצאות לא מבוטלות ומדובר למעשה בקניית דירה ובתשלומים חודשיים בתמורה לשירותים. הגיל נע סביב גילאי 75-65.

בבתי הדיור המוגן קיימים 3 מסלולי תשלום : הראשון הוא השכרת דירות בשיטת הפיקדון, כשהכסף מוחזר לדייר או ליורשיו למעט ניכוי של 2.5%-3% לכל שנת מגורים. זו השיטה הנפוצה ביותר, הכוללת תשלום דמי פקדון חד פעמיים, ודמי אחזקה חודשיים.

מסלול התשלום השני הוא דירות למכירה, עם רישום בטאבו, שניתן להוריש אותן לילדים. השיטה השלישית היא דמי השכירות. בשיטה זו משולמים דמי שכירות חודשיים גבוהים, הכוללים גם את דמי האחזקה.

במרבית בתי הדיור המוגן מונהגת שיטת הפקדון כאשר הדייר קונה לעצמו את הזכות לגור בדירה באמצעות פיקדון כספי הנע בין 120 אלף – 200 אלף דולר כאשר סכום זה נשחק כל שנה בכ-3% למשך 10-12 שנה. דמי הפיקדון הינו סכום המופקד בדיור מוגן בתמורה לזכות המגורים ומוחזר לדייר או ליורשיו בעוזבם את הדיור המוגן. בנוסף, על הדייר לשלם אחזקה חודשית  5,000 שקלים – 3,000 שקלים . דמי האחזקה משולמים עבור שירותים נילווים כגון שירותי רופא, שירותי שמירה, פעילויות תרבות, חוגים, שירותי ניקיון וכיו"ב. לא בכל הפרויקטים סל השירותים זהה ולא בכל בתי הדיור המוגן יכול הדייר לקבל גם אשפוז סיעודי.

על כן, החתך הסוציו אקונומי של הדיירים בבתי הדיור המוגן בישראל מוגדר כמעמד הבינוני המבוסס. טווח הגילאים של דיירי הדיור המוגן נע בין 73 ל- 78 ורוב המתגוררים בדיור מוגן הם יחידים, רובן נשים, כאשר היחס בין יחידים לזוגות עומד על 1:4. כ-46% מיחידות הדיור לקשישים מופעלות במסגרת תוכניות של המגזר הממשלתי, 24% מהן מופעלות בידי המגזר הוולונטרי ו-30% מופעלות בידי המגזר הפרטי.

דרוג בתי הדיור המוגן :

בדן אנד ברדסטריט מציינים כי אף לא אחד מבתי הדיור המוגן המדורגים בטבלה, אינו נמצא בסכנת כשל עיסקי או סגירה.