משק החשמל בישראל מבוסס על פחם וגורם ל-70% מפליטות גזי החממה של המדינה. ממשלת ישראל מעודדת את פעילותם של יצרני חשמל פרטיים (יח"פים) באמצעות אנרגיה מתחדשת ע"י הנמכת חסמי כניסה לענף, שנשלט ע"י מונופול שהוא חברת החשמל, וע"י תעריפי הזנה שהם מקבלים מחברת החשמל. בנוסף, בשנים האחרונות התגלו בישראל מאגרי גז טבעי בהיקפים גדולים, חלקם מיועד לאספקת הביקוש המקומי וליצירת רזרבה מספקת לעתות של ביקוש שיא.
כבר באפריל השנה החל מאגר תמר לספק גז טבעי לייצור אנרגיה לחברת החשמל ולמפעלי התעשייה הגדולים. עם זאת, שיעור האנרגיה המתחדשת המשמש את משק החשמל היום הינו זניח, שכן יצרנים רבים אשר נכנסים במכסה, שנקבעה לתחום זה, אינם עוברים את הסגירה הפיננסית.
במקביל לקידום הייצור והשימוש באנרגיה המתחדשת, פועל הרגולטור להתייעלות אנרגטית במשק וליצירת שוויון רשתי (Grid Parity) תוך השוואת מחיר האנרגיה הקונבנציונאלית וזו המתחדשת באמצעות התייעלות בייצור האנרגיה והתוויית מודל פעילות כלכלי העומד בפני עצמו עבור היצרנים הפרטיים.
האתגר המרכזי של משק החשמל היום, אם כן, הוא לעבור מניהול אנכי של מערך החשמל ע"י חברת החשמל לניהול מבוזר אשר כולל את חברת החשמל ואת יצרני החשמל הפרטיים, בהם גם יצרני חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת. אנו צופים, כי כושר הייצור של יצרני החשמל הפרטיים יקבל תוספת משמעותית ב-3 השנים הקרובות, שעיקרה באנרגיה קונבנציונלית, במטרה להגיע בשנת 2020 ליעד ייצור של 20% מכלל כושר הייצור המותקן במשק. להערכתנו, השימוש בגז הטבעי בתעשיה יתרחב לכדי 50-60% מייצור האנרגיה, וגם מפעלים קטנים ובינוניים יוכלו להשתמש בגז הטבעי להפקת אנרגיה.

בשנתיים האחרונות חלו שינויים רבים במבנה של ענף התקשורת ובמודל העסקי לפעילות בו, שנבעו מהחלטות רגולטוריות, בהן: ניוד מספרים בטלפוניה נייחת וסלולרית, ביטול קנסות בתחום הסלולר, הורדת תעריפי קישוריות בתחום הסלולר, ביטול הזיקה בין רכישת מכשיר קצה ובין מתן שירות סלולרי וגם רישוי לפעילות שחקנים חדשים בתחום הסלולר. החלטות אלה והחלטות שיישומן כבר עומד על הפרק מעלות את רמת אי הוודאות ורמת הסיכון בענף. החברות בענף פועלות למציאת מנועי צמיחה חדשים, עם טשטוש ההבדלים בין השירותים הניתנים על ידיהן, כאשר אסטרטגיית ההובלה במחיר המאפיינת את הענף אינה מספיקה כדי לשמור על יתרון תחרותי. כל השחקנים בענף משקיעים בתשתית הטכנולוגית כדי לשמור על רמת חדשנות ותחרותיות ביחס לאחרים, ובמיוחד בזק והוט הנערכות לכניסתה הצפויה של חברת החשמל לפעילות בענף. אמנם הביקוש לשירותי התקשורת כמעט ואינו מושפע מהמצב הכלכלי במשק, כתוצאה מהיותם שירותים בסיסיים וחיוניים, צמיחת ההכנסות בענף מתאפשרת בעיקר על חשבון המתחרים, עקב הרוויה הגבוהה בכל תחומי התקשורת.
החרפת התחרות באה לידי ביטוי בהרעה משמעותית בתוצאות הפיננסיות והתפעוליות של החברות בכל תחומי התקשורת, ובעיקר בתחום הסלולר: ירידה בהכנסות, שחיקת הרווחיות וירידה בהכנסה הממוצעת למנוי, תוך שהחברות מנסות לבצע מהלכי התייעלות ארגונית כדי להתאים את מבנה ההוצאות למציאות החדשה.
בטווח הבינוני צפוי הענף להתכנס למס' מצומצם של שחקנים שביכולתם להציע את כל תמהיל השירותים בענף, שהם: טלפוניה ותשתית נייחת, סלולר, טלויזיה רב-ערוצית ושירותי הגישה לאינטרנט. הרפורמה העומדת על הפרק לגבי השוק הסיטונאי תשפיע מהותית על נתחי השוק בענף התקשורת, בייחוד של בזק והוט, תוך החלשת כוחן כמובילות בו.

בעשור האחרון נמצא הענף לניהול בניינים ואחזקת בניינים במגמת צמיחה ומס' הבניינים המשותפים אשר משתמשים בשירותי חברות הניהול ואחזקה עולה מדי שנה.
עם זאת, הענף אינו מוסדר והרגולציה הקיימת בו נובעת בעיקר מחוקי העבודה וניסיונות להנחיל סטנדרטים לפעילות בענף באמצעות האיגוד הישראלי לניהול בתים. הסקירה מציגה את מבנה הענף, המודלים לפעילות בו, השחקנים המרכזיים תוך התייחסות נרחבת לסיכונים הרבים הקיימים בענף ובהם: התלות ביכולת התשלום של הדיירים, התלות בבינוי לגובה והתחרות בענף אשר מאלצת את החברות להתייעל מבחינה פיננסית ותפעולית.
בנוסף, מציגה הסקירה תחזיות לגבי הענף לאור השינויים בסביבה העסקית.

ענף חברות המתמחות במערכות אלקטרו מכאניקה כולל קבלנים המטמיעים מערכות מיזוג אוויר, חשמל ואינסטלציה בפרויקטי בינוי בישראל. הענף מאופיין בריכוזיות המבוטאת בשלושה גופים עיקריים המרכזים את רוב הפעילות בפרויקטים: "אלקטרה", "אפקון" ו"דלקיה ישראל". בשנים האחרונות, מורגשת ביתר שאת מגמה בה ניתנת עדיפות לקבלנים בעלי מוניטין ויתרון לגודל בעת השתתפות במכרזים. הסקירה מציגה את הסביבות הארגוניות של השחקנים בענף ודנה בתחומים לא רוויים בענף, בהם יש מקום לצמיחה ורווחיות מצד שחקנים חדשים.
העבודה סוקרת את רווחיות השחקנים בענף, יתרונותיהן של חברות להן "תיקי שירות" בתחומי מיזוג האוויר והמעליות, התמודדותם של קבלנים עם קשיים פרויקטאליים, העלויות ומקורות המימון של הקבלנים בענף והתייחסות להשפעות משבר החוב העולמי על כלל הגורמים בענף .

ענף קמעונאות המזון כולל את רשתות השיווק, הסופרמרקטים, המינימרקטים, המכולות, האטליזים, חנויות הנוחות וגלגל כ-60 מיליארד ש"ח בשנת 2011. בשנה וחצי האחרונות מצוי ענף קמעונאות המזון בלב הסערה הציבורית, כאשר החברות הפועלות בו נתונות ללחץ צרכני להורדת מחירי המוצרים מצד אחד ולעליית מחירי התשומות מצד שני. הסקירה מציגה את החברות בענף, ניתוח המגמות במחירי התשומות אל מול המחירים לצרכנים, הסיכונים המאפיינים את הענף, כולל התייחסות לרגולציה, לסיכונים בענף החקלאות ולהמלצות ועדת קדמי. בנוסף, דגש מיוחד ניתן לשינוי שחל במאפייני הצרכן בשנים האחרונות שהפך למודע יותר למחירי המוצרים, מחפש את הסל הזול ביותר ומוכן לעמוד על שלו מול רשתות השיווק.

שוק ה"אקססוריז" - תכשיטי אופנה המבוססים על חומרי גלם לא יקרים - מגלגל מאות מיליוני שקלים בשנה ורשם צמיחה משמעותית בשנים האחרונות על רקע העדפתן של נערות ונשים צעירות, קהל היעד המרכזי, לתכשיטי אופנה זולים ומוכתבי טרנדים אופנתיים בארה"ב ואירופה. הסקירה כוללת נתונים על העלויות ושולי הרווח של השחקנים ענף, החל מרשתות העובדות מול קניינים ולהן עלויות מלאי גבוהות דרך רשתות העובדות בערוץ ישיר מול היבואן וכלה ברשתות ביגוד אופנה ודוכני "אקססוריז" החולשים על נתח שוק משמעותי.
חלקה השני של הסקירה מציג את ענף התכשיטים המגלגל כמיליארד ש"ח בשנה. יחסי הכוחות בין השחקנים בענף השתנו בחמשת השנים האחרונות, לאור התנודות במחירי חומרי הגלם בענף - הכסף והזהב. הסקירה דנה בשינוי יחסי הכוחות בין רשתות התכשיטים המובילות בישראל, סיטונאי תכשיטי הזהב והכסף ומעצבי התכשיטים. הסביבה העסקית, כפופה לשינויי העדפות הצרכן הישראלי והעולמי לתכשיטים לתכשיטים "חלולים" יותר על רקע האמרת מחירי המתכות והזהב העולמיים בשנתיים האחרונות. הסקירה המוצעת מציגה תמונת שוק רחבה, תוך התייחסות לאופי הביקושים המקומי בישראל, תמורות שחלות בקרב יצרני תכשיטים עולמיים כמו באיטליה ובהונג קונג ובהשפעות משבר החוב באירופה על השחקנים בענף.

ענף המשקאות האלכוהוליים כולל את המשקאות האלכוהוליים: יין ובירה ואת המשקאות החריפים: וודקה, ערק, וויסקי, ברנדי, ליקרים, רום וג'ין ומגלגל כ-5 מיליארד ש"ח בשנה.
ב-3 השנים האחרונות חלו תמורות משמעותיות בענף, שנבעו משינויים במערך ההפצה, שינויים בטעמי הצרכנים, הרעה במצב הכלכלי במשק ושינויים רגולטורים, כמו: איסור מכירת אלכוהול בין השעות 23:00 ל-06:00 למחרת, תחילת עיגון חקיקתי לנושא הזיוף של המשקאות האלכוהוליים, הרפורמה במס שמעלה בהדרגה את מס הקנייה על המשקאות בעלי ריכוז אלכוהול גבוה ועוד. נציין, כי החל משנת 2014 תביא הרפורמה לניתוק הקשר שבין מחיר המשקה האלכוהולי לבין מס הקנייה, והוא יחושב ע"פ שיעור אלכוהול נקי בלבד.
בסקירה יובא תיאור הענף, כולל נתוני המכירה בשוק המקומי בחלוקה לייצור מקומי וייבוא (לגבי כל קטגוריית משקה), יצוינו הסיכונים והמגמות בענף המשקאות האלכוהוליים ויובא תאור הרגלי הצריכה לגבי המשקאות האלכוהוליים והחריפים בישראל.

בשנים האחרונות פקדו את ענף הצעצועים בישראל שינויים אשר מקורם בכניסה הדרגתית של רשתות המתמחות בצעצועים על חשבונן של החנויות המסורתיות, הממוקמות בלב השכונות. השתלבותן של רשתות גדולות ובינלאומיות בענף, כמו גם המשבר העולמי והשפעותיו על ההוצאה של משק בית על צעצועים, לא מן הנמנע כי עיצבו מחדש את הפעילות בענף - החל מהקמעונאי, עובר ביבואן וכלה בצרכן ובחווית הקניה שהפכה לחלק בלתי נפרד מתג המחיר הסופי לצרכן.
תעשיית הצעצועים בישראל מתאפיינת ברובה בצריכה של מוצרים ממותגים, אותם מפיצים כמעט באופן בלעדי מערך מצומצם ומרוכז של יבואנים בודדים.
העבודה סוקרת את מבנה וגודל השוק, את החברות הפעילות בו, המגמות שחלו בענף בשנים האחרונות, מבנה ההפצה של המוצרים בענף תוך השוואה לענפים המקבילים בארה"ב ואירופה, מקיימת דיון שכלתני על הסבירות לכניסתן של רשתות שיווק המזון לענף, בדומה לארה"ב - והאם מהלך שכזה יהפוך את הענף למשוכלל, מבוזר ותחרותי יותר.

ענף השיפוצים מתייחס לפלח קבלני השיפוצים הפעילים בישראל וכלל הגורמים והשחקנים הבאים עימם במגע עסקי - החל בחנויות לחומרי בניין, עובר במגרשי מסחר לחומרי בניין וברשתות ה"עשה זאת בעצמך" וכלה בלקוחות הסופיים.
ענף השיפוצים בישראל הינו בעל אופי דינמי, כאשר היקפו מבוסס בחלק לא מבוטל על קבלנים לא מורשים. שלא כמו בענף הבינוי, המעקב המספרי והמכומת אחר כלל ה"שיפוצניקים" בישראל הינו מאתגר ועובר דרך מגוון רחב של מכרזים לקבלני שיפוץ במבנים ציבוריים, הצעות פרטיות לשיפוץ דירות למגורים, רגולציה דינמית ומתחדשת המיטיבה ומחמירה באותה העת עם קבלנים בעלי סיווגים שונים.
הסקירה המוצעת מציגה תמונת שוק בהירה ועכשווית בענף השיפוצים בישראל, תוך התייחסות לגודל הענף, נתוני הביקושים המוזרמים אליו בכל שנה, גורמים בעלי השפעה על הענף, מגמות בענף, תחזיות לשנים הקרובות וסיכונים אליהם חשופים גורמים בענף - מלקוח הקצה הבודד ועד חברות קבלניות לשיפוצים.

הביקורת נועדה לשקף למנהלים ולעובדים בארגון את הסיכונים בתפקוד הארגון, ולצורך בשיפור הבקרה הניהולית על מנת לצמצם את הסיכונים של הארגון. ניתוח הסיכונים והצעת הבקרות הניהוליות נועדו לקדם את יעדי הארגון בצורה יעילה יותר. הסקירה מציגה את הרגולציה בתחום, תפקידו של מבקר הפנים, שלבים בתכנית הביקורת ותפקידה בניהול הסיכונים בארגון.

המגזר הערבי מהווה כחמישית מאוכלוסיית ישראל ובעל שיעור צמיחה ממוצע של כ- 2% בשנה.
נכון למחצית הראשונה של שנת 2012, שיעור העסקים במגזר הערבי עומד על כ-9% מכלל העסקים במשק.
מרבית העסקים ביישובים בעלי רוב ערבי הינם זעירים וקטנים (עד 19 עובדים) ומתרכזים בתחומים של מסחר, תיקוני כלי רכב ובינוי, חשמל ומים.
בעשור האחרון מתאפיינת הסביבה העסקית ביישובים בעלי רוב ערבי בקשיים אשר החמירו מאז פרוץ המשבר הכלכלי העולמי בסוף שנת 2008 בתחומים, כמו: גיוס אשראי בנקאי, פיתוח הפעילות העסקית, גיוס לקוחות חדשים ובגיוס עובדים מקצועיים בעלי השכלה מתאימה.
הסקירה מציגה את מאפייני הסביבה העסקית במגזר הערבי, המגמות והסיכונים הקיימים בה וכיווני הצמיחה האפשריים בה. בנוסף, יוצג ניתוח מורחב של העסקים הממוקמים ביישובים בעלי רוב ערבי בהשוואה לעסקים בכלל המשק.

בענף האולמות וגני האירועים פועלים כ-700 אולמות וגני אירועים והיקף הפעילות בו נאמד במיליארדי ש"ח בשנה.
הענף מאופיין בתחרות שאינה חריפה, בעיקר כתוצאה מהעונתיות בו - ההיצע נמצא בשיא למשך מס' חודשים מצומצם כנגד ביקוש, שנוצר לאורך שנה שלמה.
העונתיות המאפיינת את הענף מגבירה את הלחץ בקרב מזמיני האירוע למהר ולסגור אולם או גן. הביקוש כמעט ואינו מושפע מהמצב הכלכלי במשק (למעט אירועים עסקיים).
ענף האולמות וגני האירועים כפוף לתקנות רגולטוריות רבות, בעיקר בתחומי הרישוי, הבנייה, הכשרות ואיכות הסביבה.
בשנים האחרונות פועלת ההתאחדות לאולמות וגני אירועים לקידום האינטרסים של הענף ולהורדת העול הרגולטורי, המשמעתי והכלכלי (הנגזר ממנו) על בעלי האולמות והגנים והעברתו לצד ג'.
בסקירה זו נציג את הענף, מאפייניו הבולטים, מאפייני הלקוחות, מס' האירועים בשנים האחרונות ומגמות וסיכונים בולטים.

ענף השילוח הבינלאומי ועמילות המכס כולל שירותי שילוח בינלאומי, עמילות המכס, שירותי בלדרות ותחומי פעילות נוספים, כגון: הובלה, שירותים לוגיסטיים ואחסנה.
ענף הינו קריטי לפעילות סחר החוץ הנרחבת של ישראל שנכון לשנת 2011 נאמדת בכ- 260 מיליארד ש"ח (נתוני ייבוא סחורות) למול התמ"ג של ישראל שנאמד בכ-722 מיליארד ש"ח.
בסקירה זו נציג את אופן הפעילות בענף השילוח הבינלאומי ועמילות המכס, תוך התייחסות למגמות בסחר חוץ של ישראל וזה העולמי, וביניהן, השפעות המשבר הכלכלי העולמי וההאטה הכלכלית באירופה. בנוסף, נציג הסיכונים המאפיינים את הענף כתוצאה מההשפעות המאקרו כלכליות הגלובליות, כגון: השינויים במחירי הנפט והדלק, השינויים בשע"ח, התלות בקבלני משנה וכו'.
נציין, כי בסקירה זו ההתייחסות לשני התחומים השילוח הבינלאומי ועמילות המכס הינה כאל ענף אחד, מכיוון שמרבית החברות הפועלות בתחום השילוח הבינלאומי פועלות גם בתחום עמילות המכס ליצירת ONE STOP SHOP עבור הלקוחות.

ענף הרכב בישראל בעל היקף פעילות, שנאמד בכ-100 מיליארד ש"ח וכולל, בין היתר, את ענף הרכב, ענף הליסינג ואת הענפים המשניים: ענף חלקי החילוף, ענף המוסכים, ענף ביטוחי הרכב, ענף מחירוני הרכב וענף אביזרי הרכב.
ענף הרכב הינו ענף ריכוזי מאד, כאשר בענף פועלות כ-17 קבוצות יבואנים הרשומות באיגוד יבואני הרכב, מתוכן כ- 9 מייבאות יותר ממחצית מכלי הרכב. בענף הליסינג פועלות 5 חברות ליסינג גדולות המחזיקות בכ- 80% מכלל כלי הרכב בענף זה.
סקירה זו מציגה את מאפייני ענף הרכב בישראל: רמת המינוע, גילאי הרכב, הדגמים המובילים, נתחי השוק של השחקנים המובילים, הרחבה לגבי השירותים התחליפיים לרכב, כגון התחבורה הציבורית, ההשקעה בתשתיות ונושאים נוספים. הדיון בנושאים השונים מלווה בהצגת נתונים כמותיים עדכניים.
הסקירה מציגה את המגמות והסיכונים בענף הרכב, תוך דיון בהמלצות העדכניות של ועדת זליכה שחלקן אף אושר ונמצא בשלבי יישום. בנוסף, נסקרות הרפורמות בנושא המיסוי הירוק ושווי הרכב הצמוד, מחירי המכוניות ומחירי המכוניות מליסינג, היקף הייבוא, מחירי הדלק וכו'.

משרדי הנדסה מעניקים שירותי הנדסה במגוון תחומים, החל מהנדסה אזרחית העוסקת בתכנון ובביצוע של מבנים ומערכות לצורכי התעשייה, הציבור והפרט וכלה בהנדסת מכונות, הנדסת מערכות ועוד. הסקירה כוללת התייחסות לדירוג השנתי במסגרת DUN'S100, מציינת פרויקטים בולטים העומדים על הפרק בתחום ומפרטת את חסמי הכניסה לתחום, גורמי ההצלחה והסיכונים הקיימים בו.

משרדי ייעוץ ושיפור תהליכים עסקיים עוסקים בייעוץ אסטרטגי הניתן ע"י משרדי ייעוץ המלווים הנהלות בכירות של חברות בגיבוש האסטרטגיה העסקית ובמימושה, תוך שיפור ביצועים ויצירת תשתית למצוינות עסקית ארוכת טווח ולהגדלת ערך החברות. תחום הייעוץ למצוינות עסקית הולך והופך לכלי מרכזי להנהלות בישום האסטרטגיה העסקית.
הסקירה כוללת פירוט השירותים הניתנים במסגרת משרדי הייעוץ והתייחסות לדירוג השנתי במסגרת DUN'S100, תוך דגש מיוחד לגבי סיכונים המאפיינים את התחום.

הסקירה בוחנת את הרשויות משלוש זוויות: הפרט, התרומה לקהילה ולסביבה והעסק.
הפרט - בבואנו לבחון עיר מנקודת מבטו של הפרט (התושב) התחשבנו בפרמטרים סוציו אקונומים כגון חינוך ורווחה. בחינוך נבדק אחוז השינוי בהיקף ההשקעה בחינוך ביחס למספר הילדים (עד גיל 18) בין השנים 2003-2009, והוצאה לחינוך לילד בשנת 2009. בתחום הרווחה נבדק % ההשקעה ברווחה ביחס לסך תקציב הרשות.
תרומה לקהילה ולסביבה - התרומה לקהילה כוללת מספר גורמים אותם בחנו: פעילות התנדבותית, חינוך מיוחד, איכות סביבה
עסק - להחלטה היכן להקים עסק או חברה משקל רב בעת הקמת עסק. החלטה זו הינה מורכבת, ומושפעת ממספר גורמים ואספקטים. יש להבחין בין סוגי עסקים - להם צרכים שונים ומטרות שונות. בין הגורמים המשפיעים על בחירת מיקום ניתן לציין את סביב העסק ולקוחותיו, רמת סיכון עסקים, הטבות במיסוי ובארנונה, תהליך רישוי עסקים ברשויות, עלות העסקה ועוד.

ענף הביטוח כולל 3 תחומי פעילות עיקריים שהם: חיסכון ארוך הטווח (הכולל קרנות הפנסיה, ביטוחי החיים, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות), הביטוח הכללי וביטוח הבריאות.
חברות הביטוח הגדולות: מגדל, כלל ביטוח, הראל, הפניקס ומנורה שולטות בתחום חיסכון ארוך הטווח אשר סך הנכסים המנוהלים בו נאמד בכ-600 מיליארד ש"ח. בנוסף, תחום הביטוח הכללי מגלגל כ-18 מיליארד ש"ח בשנה ותחום ביטוח הבריאות והסיעוד מגלגל כ- 5 מיליארד ש"ח בשנה.
בעקבות המדיניות הממשלתית הולך להיות שינוי מהותי מבחינת יחסי הכוחות בין המוצרים השונים בתחום זה. בנוסף, הענף צפוי לעבור קונסולידציה של חברות הביטוח וסוכנויות הביטוח.
סקירה זו מציגה את ענף הביטוח על תחומיו, עיקרי הרגולציה והשינויים העיקריים הצפויים בתקופה הקרובה.

רישום פטנט הוא תהליך ממושך ויקר, העלות כוללת עורך פטנטים שיעזור בחיפוש פטנטים קיימים ובהגשת הבקשה.
הגשה לקבלת פטנט במדינות מסוימות עשויה לעלות פי כמה וכמה לעומת מדינות אחרות ולכן יש להתחשב בשיקולי תקציב בעת בחירת המדינה אליה פונים בבקשה לקבלת הפטנט.

נף מוצרי התינוקות כולל את מוצרי הפארם (תחליפי מזון לתינוקות, מוצרים המיועדים לטיפול בהגיינת התינוק כגון:חיתולים, מגבונים, קרמים וכו') ומוצרים נוספים שאינם מוצרי פארם (כגון: עגלה, מיטה, מוצרי בטיחות וכו').
ענף מוצרי התינוקות מאופיין בביקוש קשיח, שאינו משתנה ישירות בהתאם למצב הכלכלי במשק. בנוסף, הצרכן משווה את המחירים באינטרנט ואף מבצע חלק מהרכישות או את כולן באמצעות האינטרנט או רכישות מיד שניה.
בשנתיים האחרונות קיימת ירידה במרווחים של היבואנים והרשתות הגדולות עקב התחרות החריפה על הצרכן והורדת המחירים על מוצרי הליבה שהם: עגלות, שידה ומיטה וכיסאות בטיחות.
העבודה סוקרת את ענף מוצרי התינוקות בכללותו, עם דגש מיוחד על המוצרים הבאים: עגלות (כולל אביזרים נלווים לעגלות), ארגוניות לרכב, פופים ופינות ישיבה, כריות הנקה, בגדי הריון ובובות פרווה.

בישראל פועלות כיום כעשרים חברות חיתום מתוכם חמישה שחקנים בולטים

ענף החיתום מתאפיין ברמת סיכון גבוהה המושפע ממספר גורמים חיצוניים וביניהם, המצב הכלכלי העולמי, המצב הביטחוני, הרגולציה ועוד.

ריכוזיות - חלק מבתי החיתום מוחזקים ע"י בנקים או ע"י קבוצות אחזקה גדולות, לקשרי בעלות אלו השפעה על בחירת החתם המוביל, קשרים אלו עלולים להוביל לדעיכה ואף למחיקתם של החתמים הקטנים בשוק אשר לא יוכלו לקבל הנפקות גדולות מספיק ולהלחם על מקומם.

סגור

ענף יעוץ נדל"ן כולל חברות המספקות שירותי שמאות מקרקעין, יעוץ כלכלי, מחקרים וליווי פיננסי של פרויקטי נדל"ן. היתרון של חברות אלו בא לידי ביטוי בהיכרותן עם שוק הנדל"ן, השחקנים הפועלים בו והמגמות. אלה מאפשרים לחברות לספק חבילת שירותים כוללת לקהל לקוחותיהם הכולל: יזמים, בעלי נכסים, משקיעים, בנקים ורגולטורים. החברות מעניקות מגוון של שירותים. בין השאר: בדיקות כדאיות ופיקוח על ליווי פיננסי עבור הבנקים, הערכות שווי,חוות דעת, תכניות בניין עיר, מיסוי מקרקעין, מחקר וכלכלת נדל"ן

פעילות שוק הקניות החברתיות ('קופונים') בישראל החלה בשנת 2010, ורשמה צמיחה מואצת במהלך שנת 2011. כיום פועלים בישראל כ-50 אתרי קניות חברתיות, מתוכן ישנן חמש חברות מובילות החולשות על רוב השוק.
תחום הפעילות מאופיין בהצעת דילים יומיים לגולשים בהנחות משמעותיות לבתי עסק שונים. המודל העסקי של הענף מבוסס על עמלות המשולמות לאתרי הקניות החברתיות כפונקציה של אחוזים מסכומי העסקאות. החברות בענף פועלות מול שתי קבוצות שונות של לקוחות:
1. בתי העסק - קבוצה זו מוכרת מוצרים ושירותים בהנחה משמעותית באמצעות אתרי הקניות החברתיות. בתי העסק זוכים לחשיפה ושיווק במחיר נמוך יחסית.
2. הצרכן הסופי -גולשים הרוכשים דילים המוצעים באתרים וגולשים שאישרו את קבלת הדיוור היומי ונכללים ברשימת התפוצה של האתרים.
תחום פעילות הקופונים מתאפיין בשיעור רווחיות נמוך עד כדי הפסדים לאור העלויות התפעוליות הגבוהות.

שוק התרופות בישראל מגלגל מיליארדי ש"ח בשנה, ומציג צמיחה שנתית רציפה לאורך שנים. הגורמים המרכזיים בשוק בתי המרקחת הם רשתות הפארם, בתי המרקחת של קופות החולים ובתי המרקחת הפרטיים. בשנים האחרונות בתי מרקחת פרטיים רבים נסגרו, בעיקר בגלל ההתקשרות הכמעט בלעדית של קופות החולים עם הרשתות ולא עימם.
ניתן לחלק את המוצרים הנמכרים בבתי המרקחת לארבעה סוגים מרכזיים: תרופות מרשם (רופא), תרופות ללא מרשם, תוספי מזון (ויטמינים, מינרלים ועוד) ומוצרי היגיינה ונוחות. בשנת 2005 שונה החוק בישראל, כך שתרופות רבות ניתנות למכירה בחנויות שקיבלו אישור ממשרד הבריאות. תחום התרופות ללא מרשם הולך ומתרחב מבחינת הקטגוריות החדשות המצטרפות אליו. מגמות חדשות בתחום כגון התרחבות שוק תוספי המזון, פתיחת סניפים לממכר תרופות ללא מרשם ועוד משפיעות על התחום ומשנות את פניו.
הסקר כולל נתונים על מבנה וגודל השוק, על המוצרים, החברות המרכזיות בתחום, רגולציה בתחום, צרכנים והעדפות, חסמי הכניסה והיציאה, סיכון הענף ועוד.

שוק תוספי התזונה הישראלי מגלגל מאות מיליוני ש"ח בשנה, ורושם צמיחה שנתית משמעותית בעשור האחרון. בין החברות המובילות בשוק הם: סולגאר, GNC, ניאופארם וטעם טבע - אלטמן.
השוק מאופיין בתחרות עזה בין נקודות המכירה הכוללות את בתי הטבע, רשתות הפארם, קופות החולים, ובתי המרקחת הפרטיים.
השוק נחשב לשוק צומח ומתאפיין ברגולציה מוגבלת ביותר, ללא פיקוח על המחירים, כמו כן, מתאפיין בשיטות שיווק אגרסיביות, מכירתיות ותעמולתיות. לקוחות בתחום הויטמינים ותוספי המזון מגלים נאמנות בינונית למוצרים.
הסקר כולל נתונים על מבנה וגודל השוק, על המוצרים, קהלי היעד השונים, שיטות שיווק והפצה, מגמות חדשות בתחום, חסמי הכניסה והיציאה, סיכון הענף ועוד.

ענף הקונדיטוריות ובתי המאפה מהווה חלק מענף מוצרי המאפה. בענף פועלות מספר רב של רשתות,בהן ניתן לציין את רולדין, ארקפה, ארומה, מאפיית אנג`ל, לחם ארז, גדרון, בונז`ור ועוד.
השוק נחלק לסוגי המוצרים הבאים: מוצרים קפואים , מוצרים טריים/מוכנים מהשוק, ומוצרים מצוננים.
המגמות ניתן לציין את המעבר למוצרי בריאות, התמקצעות וקונדטוריות מתמחות (בוטיק לדוגמה) ומגמות נוספות.
הסקר כולל נתונים על מבנה וגודל השוק, השחקניות המרכזיות בתחום, התפתחות התחרות בתחום, ספקים מרכזיים, מגמות בשוק, חסמי הכניסה והיציאה, סיכון הענף ועוד.

שוק מוצרי התינוקות בישראל, כולל בתוכו הן מוצרי פארם (חיתולים, מגבונים, קרמים ועוד) והן מוצרים אחרים (עגלה, מיטה, סלקל ועוד), ונאמד במספר מיליארדי ש"ח בשנה. השוק מושפע באופן ישיר מכמות התינוקות הנולדים מדי שנה, ואנו יכולים לראות כי בשלוש השנים האחרונות חלה עליה ממוצעת בשיעורי הילודה.
שוק התינוקות נחשב לשוק יציב יחסית, שאינו מושפע באופן ישיר מתנודות בכלכלה הישראלית.
בין המוצרים המובילים בשוק התינוקות: חיתולים חד פעמיים, מגבונים, בקבוקים, אוכל ואביזרי האכלה, טואלטיקה (קרמים, משחות,שמנים, תכשירי רחצה) ומוצצים.
הקניות השוטפות למוצרי הפארמה לתינוקות מתרחשות בשנים האחרונות בעיקר ברשתות הפארם.
הסקר כולל נתונים על מבנה וגודל השוק, על המוצרים, חברות מרכזיות בתחום, ניתוח מבנה ההוצאות לתינוק, מגמות חדשות בתחום, חסמי הכניסה והיציאה, סיכון הענף ועוד.

שוק האופנה התחתונה בישראל, מגלגל מיליוני שקל בשנה עם צמיחה שנתית. עד לפני 4 שנים הוא היה רווי בחנויות קטנות אך אלו הולכות ומתמעטות וכיום השוק מאופיין בריבוי של רשתות קמעונאיות גדולות. לפי הערכות, יותר ממחצית מהשוק מצוי עדיין בידי חנויות פרטיות. השוק מתאפיין בירידת עלויות הייצור ובעקבות זאת ירידת מחירים , עקב המעבר לייצור בארצות המזרח הרחוק, כגון סין, וארצות המזרח התיכון כגון מצרים וירדן וכן עקב התחזקות שער החליפין של השקל מול הדולר בשנים האחרונות.
מוצרי הלבשה תחתונה מושפעים מאוד משינויי אופנה תכופים. עיקר ההשפעה בתחום מגיע ממרכזי האופנה הבינלאומיים בהם פועלים מיטב מעצבי האופנה (איטליה, צרפת, גרמניה, ספרד וארה"ב).
קהל היעד כולל בעיקר נשים. בעבר השוק פנה בעיקר לנשים צעירות בגילאי 20-30 , אך כיום המגמה נעה יותר ויותר לנשים בגילאי 40-50. תעשיית ההלבשה התחתונה מיועדת ברובה ליצוא לארה"ב, לאירופה ולשאר העולם. הענף מוביל בתחום ההלבשה למותגים פרטיים, בנוסף לרשתות ולחנויות. השוק מתאפיין בתחרות עזה בין רשתות ממותגות וקמעונאים פרטיים. בשנים האחרונות קיימת התחזקות של רשתות בעלות פריסה ארצית. הסקר כולל נתונים על מבנה וגודל השוק, על המוצרים, גורמי ההצלחה בענף, חסמי הכניסה והיציאה, סיכון הענף ועוד.

שוק המכונות מגלגל מיליווני שקלים בשנה אך נמצא במגמת האטה בצמיחה מאז שנת 2000. היקפי הפעילות של החברות השונות ומכירות המכונות שברשותן תלויית בעיקר במיקומי המכונות והסביבה הצמודה להן - קווים שמוקמים במקומות נידחים ובעלי תנועת קהל מועטת, או שממוקמים סמוך מאד לקפיטריה או פיצוציה המציעות מחירים סבירים - ייתכן כי לא יממשו את פוטנציאל הרווחים הטמון בהם לעומת קווים הממקומים בסביבת הומת קהל וללא מתחרים. אסטרטגיה שיווקית של חברות גדולות בעלות גב כלכלי מונעת מהצורך ליצור בידול בשוק מכונות המשקה והמזון האוטומטיות תוך התאמה של מכונותיה לסקטורים ייעודיים כמו ילדים, מכוני כושר, אוכלוסיה מבוגרת. הסקר כולל נתונים על מבנה וגודל השוק, מאפיינים ויתרונות הענף, תיאור מערכת השיווק וההפצה, תיאור המוצרים הנמכרים במכונות, סיכון הענף ועוד.

בעשור האחרון חלה התעוררות מקצועית בענף הקוסמטיקה בארץ על רקע פתיחת מכוני יופי רבים, הצטברות ידע, עלייה ברמה המקצועית ודרישה לאחריות. היקף שוק הקוסמטיקאיות ומכוני היופי בישראל נאמד במיליוני ש' בשנה ומונה אלפי קוסמטיקאיות מורשות על-ידי משרד העבודה והרווחה, ואלפי קוסמטיקאיות, שעובדות ללא רישיון. התחרות בענף רבה מאוד עקב ריבוי עסקים של קוסמטיקאיות פרטיות רבות, לצד מכוני יופי, מרפאות אסתטיקה, ועוד. מרבית הקוסמטיקאיות הפרטיות לא מציעות את כל מגוון הטיפולים אלא רק את השרותים הנפוצים כמו טיפולי פנים, הסרת שיער ופדיקור ומניקור. המכונים הגדולים מעניקים חבילות טיפול שלמות בהתאמה אישית ללקוח, וחלקם אף מחזיקים מחלקות לרפואה אסתטית. מרבית הלקוחות בענף הן בעיקר נשים, בכל מעמדות האוכלוסייה, אך גם הגברים צורכים שירותים אלה בעיקר להסרת שיער וטיפולי אסתטיקה שונים. ובכלל זה גם פדיקרו, סידור גבות, טיפולים לאקנה,אפילציה וכד'.
קטגוריית הדרמו-קוסמטיקה מוגדרת כתחום הצומח ביותר בתעשיית הקוסמטיקה העולמית והיא צומחת מידי שנה בקצב כפול מצמיחת הקוסמטיקה הקונבנציונאלית.
הסקר כולל נתונים על מבנה וגודל השוק, מותגים ושחקנים מרכזיים בענף , תיאור מערכת השיווק וההפצה, מחירים, סיכון הענף ועוד.

ברחבי ישראל פועלים כיום, על פי הערכה, מאות בודדות של מכונים לרחיצת רכב, מרביתם נמצאים באזור תל אביב והמרכז. כ- 70% מהתחנות ממוקמות בתחנות הדלק או בסמוך להן.
השירותים במכונים כוללים: שירות ניקוי ידני, מנהרות אוטומטיות לשטיפת רכבים, גשר נוסע המתאים למוסכים וליישובים קטנים, מערכות רחיצה ללא מגע העושות שימוש במים בלחץ גבוה ובדטרגנטים חזקים במיוחד, רחצה יבשה ורחיצה ע"י קיטור אדים.
מכוני שטיפת הרכבים מחויבים לנהוג ע"פ חוק רישוי העסקים וחלק מתנאיו של רישיון העסק קשורים למים ושפכים מבחינת תשתיות, הפעלה, פסולת מוצקה, דיווח על תוצאות דיגום השפכים וסיכום צריכת המים השנתית של העסק.
בשל משבר המים בשנים האחרונות בישראל יצאו תקנות חדשות הנוגעות לשימוש במתקני הרחיצה ונועדות למנוע שימוש במתקנים המבזבזים מים.
לקוחות מכוני השטיפה כוללים לקוחות מזדמנים הרוחצים את רכבם באופן אקראי, לקוחות תחנות דלק או עסקים אחרים הנותנים שירותים לנהגים העובדים בשת"פ עם מכוני השטיפה ומציעות ללקוח שוברי שטיפת מכוניות בהנחה ולקוחות מוסדיים (חברות וציי רכב).
מתקני רחיצת המכוניות ממוקמים בד"כ במתחמי תחנות הדלק, באיזורי תעשייה, בחניונים או על צירי תחבורה ראשיים.
בארץ מספר קטן של חברות המייצגות יצרני מכונות שטיפה מחו"ל המספקים בד"כ גם מוצרים נלווים וחומרי ניקוי.

תחום השוקולד נחלק לארבע קטגוריות עיקריות: טבלאות, חטיפים, ממרחים ופרלינים.
שוק השוקולד היוקרתי נחשב לשוק במגמת צמיחה הנחשב לשוק חדש וטרנדי בקטגוריית השוקולד, הבונבוניירות והחטיפים המתוקים, עיקר המכירות הן בעונת החורף.
המגוון הרחב של המוצרים מחייב התקשרות עם מספר גדול של ספקים. ספקים רבים מממנים שילוט חיצוני, מעמדים, מדפי תצוגה ומקררים למוצריהם בכדי לחדור לעסק ולהשיג בולטות.
בחמש השנים האחרונות חל גידול של 100% בצריכת השוקולד לנפש, במונחי משקל, המתבטאת בצריכה ובסך ההוצאה על שוקולד וממתקים של משקי הבית הפרטיים.
מספר השחקנים המתמקדים בפלח השוק החרדי הוא קטן אך כניסה לשוק מחייבת השקעה גבוהה בכשרות ובשיווק ספציפי לקהל היעד.

שוק הפרחים בישראל הצטמצם מאוד ב-15 השנים האחרונות, הן בגלל מדיניות הממשלה , והן בגלל המשבר העולמי שהחל ב-2008 ונרשמה ירידה במכירות ב-2009 לעומת 2008 .
בשוק המסחר הקמעונאי בפרחים פועלים מספר רב של עסקים קטנים - חנויות, משתלות ועוסקים נוספים. רוב החנויות העצמאיות פועלות במתחם גיאוגרפי מצומצם יחסית, והתחרות מתמקדת בעיקר בסביבה הגיאוגרפית הקרובה.
השוק מאופיין בעונתיות גבוהה - התקופות החזקות הן תקופות החגים (ספטמבר-אוקטובר ומרץ-אפריל). התנודתיות הגבוהה מתבטאת גם ברמה הפעילות השבועית - סוף השבוע (ימים ה'-ו') מרכז מרבית ממחזור המכירות השבועי.
קהל הלקוחות הפוטנציאלי לפרחים הינו כלל האוכלוסייה והמגזר העסקי. לקוחות פרטיים רוכשים פרחים בכמויות קטנות ובתדירות לא קבועה, בעוד לקוחות עסקיים (בתי מלון, מסעדות, משרדים) רוכשים פרחים בכמויות גדולות יותר ובאופן סדיר, הן לאירועים והן לקישוט המקום.

שוק המזון המהיר ובתי הקפה בישראל מחולק לשלושה סוגים עיקריים:רשתות מזון מהיר הפועלות בעיקר באמצעות שיטת הזכיינות, רשתות מזון מהיר/בתי קפה עצמאיות המכילות בד"כ מספר מצומצם של סניפים ומסעדות/בתי קפה עצמאיות.
את שוק המזון המהיר ניתן למיין גם ע"פ סוגי המזון אותו הם מוכרים כגון: אסייתי, פיצריות, המבורגריות, מסעדות ים תיכוניות, מסעדות דרום אמריקאיות, מסעדות בשר ועוד.
השפעות המיתון יצרו שינויים רבים בשוק המזון המהיר, החל משינויי במחירי המוצרים ועד לשינויים באופי התפריט ויצירת מוצרים חדשים. למרות המיתון נראה כי רשתות חנויות הנוחות ביצעו צמיחה.
מרבית מסעדות המזון המהיר פועלות ומושפעות מריכוזי אוכלוסיה ותרבות הבילוי והאכילה מחוץ לבית באותם אזורים.בשוק המזון המהיר קיימים הבדלים רבים בהיקפי פידיון המכירות בין המסעדות בכפוף להבדלים במיקומן של המסעדות, תנועת הלקוחות וחוזק המותג.
בשנים האחרונות חל גידול ניכר בענף בתי הקפה בישראל מיליארדי ש' בשנה ומחולק לשניים: בתי קפה פרטיים ורשתות בתי קפה.

טיפולי המני-פדי הם עסק המגלגל מיליוני ש"ח בשנה ולהערכתינו הפעילות של דוכנים בקניונים מהוה אחוז ניכר מכלל הענף.
בענף בישראל אותרו כ- 10 חברות / עסקים המפעילים דוכנים בקניונים העוסקים בשירותי מני- פדי.
סוגי הטיפולים העיקריים הינם: מניקור אקספרס, פדיקור אקספרס, פדיקור מלא מניקור לילדות, עיסויים, טיפולי פנים, הסרות שיער, איפור לאירועים, בניית ציפורניים, עיצוב גבות.
יתרונות לפעילות זו הינם בעיקר נגישות, נוחות ומחירים מוזלים אל מול החסרונות כמו חוסר אינטימיות של הלקוחות בעמדות "חשופות" בקניון, אופי הטיפול המהיר והמיידי וכן נאמנות הלקוחות לדוכנים נמוכה.
בטווח הארוך תתכן שחיקה ופגיעה ברווחיות עם כניסת מתחרים או רשת בינ"ל מוכרת ועל כן חשוב לייצר מותג לרשת הפועלת בתחום וכן יצירת נאמנות לקוחות מתוך מקצועיות.

שוק הגלידות בישראל מגלגל מיליארדי ש' בשנה וע"פ הערכות השוק מעסיק ישירות אלפי עובדים בתחום הייצור ובגלידריות השונות.
שוק הגלידות בישראל הינו ייחודי מאוד המושפע מעונתיות.
שוק הגלידות בישראל מתחלק לשתי קטגוריות עיקריות: קטגוריות ה-'האימפולס' (קניית הדחף) הכוללת שלגונים, קרחונים וגלידות אשר הינה הקטגוריה הרווחית יותר וקטגורית הגלידות המשפחתיות הנמכרות ברשתות השיווק.
חלק ממכירות הגלידה בישראל מתחלקות בין רשתות השיווק , וחלקן שוק האימפולס" הכולל גלידריות, פיצוציות, קיוסקים ומזנונים בבריכות ושאר המכירות מתבצעות בבתי קפה ומסעדות.
כיום נשלט השוק ע"י שתי שחקניות עיקריות: שטראוס ונסטלה המחזיקות במרבית מנתח השוק. השאר מתחלק בין שחקניות קטנות התופסות אחוזים בודדים: פלדמן, האגן דאז, ריאו, בן אנד ג'ריס ועוד.
בשנים האחרונות הצרכן הישראלי נהיה אנין טעם ובררן יותר בכל הנוגע להעדפות טעמי הגלידות. קיימת מגמת עלייה בצריכת גלידות הנחשבות לאיכותיות יותר והגלדיריות, אשר הפנימו מגמה, זו העלו את רמת ואיכות הגלידות בהתאם.
הסקירה תעסוק בין היתר בנתונים כמותיים, קהלי יעד, חסמי כניסה ויציאה, סיכונים ועוד.

מאז המצאתו הפך החשמל לחלק בלתי נפרד מהחיים המודרנים. הגנראטורים נועדו לסייע במצבים בהם יש הפסקת חשמל או כאשר אין גישה לנקודת חשמל.
שוק הגנראטורים התפתח מאוד בעשורים האחרונים במקביל לצמיחה בביקוש לחשמל ונמצא בעלייה מתמדת.
שוק הגנראטורים בישראל צפוי לגדול באופן משמעותי בשנים הקרובות והוא מושפע באופן ישיר מתנופת הבנייה הנמשכת, המשך ההשקעה בתשתיות, הגידול בהוצאות הפנאי, הסדר "ההשלה", תקנות הבנייה לבניינים רבי קומות וכו.
שוק הגנראטורים מתחלק למס' סוגים: גנראטורים תעשייתים גדולים מעל 500 KVA שנועדו להפיק כמויות חשמל גדולות, גנרטורים מושתקים הבנויים בתוך חופה אקוסטית אשר נועדה למזער את כמות הרעש, גנרטורים ביתיים שנועדו לתפעול מכשירי חשמל ביתיים וגנרטורים ניידים בעלי מימדים קטנים שניתן לנייד אותם ממקום למקום על גבי רכבים ובד"כ מושכרים לטווח קצר.
בענף ישנן חברות העוסקות בייבוא, מכירה ושירות וחברות העוסקת בהשכרה ושירות.
הסקירה תעסוק בין היתר בנתונים כמותיים, קהלי יעד, חסמי כניסה ויציאה, סיכונים ועוד.

ענף האנרגיה המתחדשת בארץ חודר באיטיות אל שוק החשמל, שמבוסס על אנרגיות המופקות מחומרים מתכלים, כפחם ונפט.
הטכנולוגיות ענף הרלוונטיות ביותר לישראל, הן טכנולוגיות סולאריות לסוגיהן, טכנולוגיות רוח, ואחריהן טכנולוגיית ביו-מסה.
הענף המקומי פועל במסגרת ענף הקלינטק, שכולל תחומים סביבתיים שונים. ישנם שיקולים רבים לעידוד ענף האנרגיה המתחדשת בישראל, והעיקריים בהם הם השיקולים הכלכלי והביטחוני, הנובעים שניהם מהתלות במקורות אנרגיה חיצוניים.
תוכנית המתאר הארצית בנושא הקמת מערכות סולאריות לייצור חשמל בהיקף גדול תמ"א 10, אמורה לעודד הקמת מערכות ייצור חשמל סולאריות בהיקף גדול, כחלק מיישום יעדי הממשלה לעתיד הענף.
חברת החשמל מתפקדת בענף כקבלן מבצע של רגולציה, כשהביצוע נשאר כולו בידי השוק הפרטי. החסמים העיקריים לפעילות בענף הם רגולטורים.
היעד הממשלתי של חדירת טכנולוגיות הענף בשיעור של 10% לצריכת החשמל בארץ עד2020 כרוכה בעלויות עודפות כבדות.
הסקירה תעסוק בין היתר בנתונים כמותיים, קהלי יעד, חסמי כניסה ויציאה, סיכונים ועוד.

ענף התכשיטים הפך עם השנים לענף תחרותי ביותר ומתאפיין בדינאמיות רבה ושינויים תכופים בצרכים ובדרישות האופנה בקרב הצרכנים. בענף פועלים כארבעה סוגי חנויות חנויות יוקרתיות מאד, חנויות יוקרתיות, חנויות המוכרות תכשיטים באיכות טובה וחנויות תכשיטים קטנות ובינוניות.
הענף ידוע כעתיר הון, וזאת עקב העלויות הגבוהות של חומרי הגלם שנעשה בהם שימוש, כמו כן, ידוע הענף גם כעתיר עבודה, שכן יש צורך בכמות עובדים ובהיקף שעות גבוהים לשם הבאת התכשיטים לרמת גימור מתאימה. בשנים האחרונות כמו ביתר הענפים החברות הפועלות בענף מעבירות חלקים משמעותיים מהייצור למדינות בהן כוח העבודה הינו זול וזמין. חנויות תכשיטים היוקרתיות מאוד ממוקמות לרוב בבתי מלון יוקרתיים וכן באזורי מסחר יוקרתיים. בחנויות אלו לרוב נמכרים תכשיטים מזהב 18K, משובצים ביהלומים, המיוצרים לרוב לפי זכיון מעצבים מחו"ל, או בחיקוי של עיצובים בינ"ל. התכשיטים שנמכרים בהן עוברים בד"כ עיבוד ידני ולא במכונה.
בעולם כולו ניכרת מגמה של התחדשות העניין בתכשיטים המשובצים ביהלומים, ולערכו של היהלום כהשקעה וכסמל סטאטוס. יחד עם זאת, ניכרת מגמה של רכישת יהלומים קטנים באיכות גימור בינונית ונמוכה בשל מחירם הנמוך, דבר ההופך את התכשיטים משובצי היהלומים לנגישים יותר לקהל צרכנים גדול יותר.
הסקירה תעסוק בין היתר בנתונים כמותיים, קהלי יעד, חסמי כניסה ויציאה, סיכונים ועוד.

שוק הטקסטיל משנה את פניו בעשורים האחרונים במעבר מפעילות יצרנית בעיקר, לפעילות שהינה עיצובית, קניינית ושיווקית ברובה. אם בעבר ייצור הטקסטיל היה בארץ כיום רק פעילות העיצוב של הבגדים נעשית בארץ, בעוד שייצורם מתבצע באמצעות קבלני משנה במזרח הרחוק, ובעיקר בסין. שינויים אלו משפיעים על מבנה, פעילות וריווחיות ענף האופנה.
בעקבות הורדה מתמשכת של מכסי יבוא על מוצרי ענף האופנה, השתלטו מוצרי היבוא על הענף. בנוסף לכך חלו השפעות של התייקרות יחסית של הייצור המקומי ומיתון גלובלי. מאידך גידול שחל במספר השחקנים החזקים שנכנסו אליו הביא לתנאי תחרות חריפים ביותר.
תחום אופנת ההלבשה דורש חדשנות בכל קולקציה, קרי, פעמיים בשנה. דגמי הלבוש השונים מיועדים בעיקרם לעונה אחת בלבד. לרוב גורם זה משפיע על תוצאות פעילות החברות בתחום.
הסקירה תעסוק בין היתר בנתונים כמותיים, קהלי יעד, חסמי כניסה ויציאה, סיכונים ועוד.

שוק המוזיקה בכלל והתקליטורים בפרט עבר שינויים מהותיים בעשור האחרון. החל משנת 2000, ובעיקר בחמש השנים האחרונות פחתו מכירות התקליטורים, וההכנסות ממוצרי מוסיקה , באופן משמעותי. תהליך זה מקורו בעיקר, בהתפתחות תעשיית המוזיקה על גבי האינטרנט ושירותי הטלפוניה הסלולארית. בשש השנים האחרונות עלו המכירות הדיגיטליות באופן קבוע ואלו צפויות להמשיך ולגדול.
המשבר העולמי שפרץ בספטמבר 2008 השפיע גם על תעשיית המוזיקה . מצד אחד הירידה בשערי החליפין הוזילה עלויות ייבוא התקליטורים ובהוזלת תשלומי התמלוגים לבעלי זכויות היוצרים בחו"ל, מצד שני המיתון, והגידול באבטלה, הביאו לירידה בביקושים למוצרי פנאי, ואיתם גם תקליטורים.
שוק הדיסקים הישראלי מגלגל מיליוני שקלים בשנה ומציג ירידה שנתית בשיעור כ-10% במכירות.
הסקירה תעסוק בין היתר בנתונים כמותיים, קהלי יעד, חסמי כניסה ויציאה, סיכונים ועוד.

ענף ההסעדה כולל בתוכו את תחום הקייטרינג וההסעדה המוסדית, והוא אחד מענפי שירות האירוח והאוכל. ענפי שירות האירוח והאוכל סבלו בתקופת המשבר הכלכלי והתייקרות המזון בעולם, מהצטמצמות הגידול ולעיתים אף מירידה בהיקפים, ולדבר השפעה משמעותית גם על ענף ההסעדה.
לפי הערכות, ענף ההסעדה המוסדית מגלגל מיליארדי ש"ח בשנה, כמחצית מענף ההסעדה בכללותו. המחצית הנוספת במכירות היא של ענף הקייטרינג.
החברות הקטנות בענף מתרכזות באזור גיאוגרפי אחד, אך לחברות הגדולות בד"כ יש מערך לוגיסטי מפותח יותר שמאפשר להן לעבוד מול לקוחות גדולים בפריסה רחבה. הן מנהלות בד"כ מספר מטבחים אזוריים או מטבח מרכזי, שבהם מוכנות המנות בתחנות ייצור, ומובלות אל חדרי האוכל של הלקוחות באמצעות ציי רכב. במקרים מסוימים קיימת האפשרות שחברת ההסעדה תבשל במטבח הלקוח.
הסקירה תעסוק בין היתר בנתונים כמותיים, קהלי יעד, חסמי כניסה ויציאה, סיכונים ועוד.

ענף כלי הרכב המשמשים לליסינג מתחלק לשני תחומי פעילות - ליסינג מימוני (או ליסינג "פרטי") וליסינג תפעולי - והינו חלק נכבד ומשמעותי בשוק הרכב הישראלי. צי הליסינג התפעולי הישראלי נחשב לגדול ביותר בעולם ביחס להיקף של כלל שוק הרכב המקומי, בהתחשב בכך שלמעלה ממחצית כלי הרכב החדשים (כ- 54% בשנת 2009) נרכשו על ידי חברות הליסינג. בעשור האחרון נרשם גידול משמעותי במספר רכבי הליסינג במצבת הרכבים בישראל.
בעשור האחרון חלה התפתחות עצומה בענף רכבי הליסינג, שבעקבותיה חולש הענף כיום על נתח אדיר מתוך שוק כלי הרכב. התפתחות זו באה לידי ביטוי הן בגידול במספר רכבי הליסינג שנראים על הכביש, והן בהתעוררות שחלה רק בשנים האחרונות מבחינת שימת לב לנושאי הסדרה ופיקוח מתאימים, שכמעט ולא זכו להתייחסות בעבר.
סימני המשבר הכלכלי בענף הליסינג התפעולי באו לידי ביטוי בין היתר בצמצום זמינותם של מקורות האשראי, אשר גרמו לירידה בהיצע כלי הרכב אשר נרכשו לטובת עסקאות ליסינג תפעולי. כתוצאה מכך גם הענף חווה העלאת תעריפי הליסינג התפעולי וקיטון בהיקף פעילות הליסינג.
הלקוחות אשר עליהם מתבסס ענף הליסינג התפעולי הינם באופן כמעט בלעדי לקוחות מן המגזר העסקי.
התחרות בענף באה לידי ביטוי במחיר עסקת החכרת רכב הליסינג, באיכות השירות והתחזוקה של רכב הליסינג ובמכירתו.
הסקירה תעסוק בין היתר בנתונים כמותיים, קהלי יעד, חסמי כניסה ויציאה, סיכונים ועוד.

תעשיית העץ ומוצריו כוללת כ-480 מפעלים העוסקים ביצור עץ ומוצרי עץ (פרט לרהיטים). הענף כולל מנסרות עץ, תעשיית לבידים, מוצרי נגרות לבנין ומוצרי עץ אחרים, ואינו כולל את תעשיית הרהיטים. הענף מספק מוצרים שהינם מוצרי בסיס ועל כן הביקוש למוצר הוא תמידי.
ענף העץ ומוצריו משתייך לתעשייה המסורתית. בענף פועלות כ-10 עד 15 חברות עיקריות, העוסקות ביבוא של מוצרי עץ וחלקן גם בייצורם, אף אחת מהן אינה מחזיקה בנתח שוק דומיננטי (נתח של מעל ל-50% מהשוק).
עיבוד ויצור העץ בשוק המקומי נעשים בכ-480 מפעלים ובאלפי נגריות ובתי מלאכה ברחבי הארץ, אך רובם מתבצע בכשמונה מפעלים עיקריים.
לקוחות הענף מתחלקים לשני שווקים, לשוק הישראלי ולשוק הרשות הפלשתינאית. ומרבית לקוחות הענף הינם סוחרים או יצרנים בתעשיית הריהוט.
בשנים האחרונות, עקב פתיחת השוק לתחרות התחזקו היבואנים בענף וזאת על רקע היחלשות התעשייה המקומית אשר נמצאת בשלבי גסיסה.
הסקירה תעסוק בין היתר בנתונים כמותיים, קהלי יעד, חסמי כניסה ויציאה, סיכונים ועוד.

שוק כלי הגינון מהווה תת ענף בתוך ענף הגינון ותחת מטרייתו יש מספר קבוצות של מוצרים: כלי גינון ידניים (מגזמות, מקדחות וכלי חפירה), כלי גינון חשמליים (חרמשים, מסורים, מגזמות חשמליות), מכסחות דשא, ציוד השקיה (צינורות, טפטפות, מדשנות, מחשבי השקיה) ומוצרי אחסון לגינה מפלסטיק (מחסנים, ארונות שירות וכו').
בענף כלי הגינון בישראל פועלות מספר חברות שהן יצרניות מקומיות, אך רוב הפעילות בענף מתנהלת על ידי חברות שעוסקות בייבוא ובסיטונאות.
בין השנים 2007 ל- 2008 נרשמה ירידה מהותית במכירות מוצרי ההשקיה בשוק בישראל עקב שנת השמיטה ולכן ההכנסות מהחקלאים של החברות המייצרות ומשווקות את מוצרי ההשקיה ירדו בשנה זו.
בישראל אמנם מתקיים ייצור מסוים של כלי גינון, אך יחד עם זאת, הביקוש המקומי לסחורה תוצרת הארץ מוגבל יחסית והעלויות של המכונות הדרושות ליצור הינן גבוהות.
לחברות המייצרות ומשווקות את מוצרי הגינון הביתי, מערכות ההשקיה והטפטפות קיים מגוון רחב של לקוחות: חקלאים, חברות הפצה, סיטונאים, קבלני תשתיות, רשתות עשה זאת בעצמך ועוד.
הסקירה תעסוק בין היתר בנתונים כמותיים, קהלי יעד, חסמי כניסה ויציאה, סיכונים ועוד.

11 ענף מוצרי הליטוש וההשחזה ינואר 2010 קישור לט' הזמנה תעשיית כלי החיתוך וכלי העבודה מסווגת כענף תעשיה תחת תעשיית מוצרי המתכת. היא מהווה גם חלק מתחום אספקה טכנית למגוון ענפים במשק, בכללם תעשיות המתכת, האבן והעץ.
מוצרי הלטש וההשחזה הינם קטגוריה בענף כלי החיתוך והעבודה, שכן מדובר בתעשייה המייצרת בין היתר מכונות כלים לעיבוד שבבי, אביזרים למכונות כלים, דסקיות חיתוך, אופני השחזה, סרטי ליטוש, כלי עבודה, כלי חיתוך באמצעות יהלומים ועוד.
עיקר השחקנים בענף הינם יבואנים וסיטונאים ומספרם של היצרנים הינו קטן.
ההאטה בכלכלה הגלובאלית שארעה לאחרונה השפיעה על תעשיית מוצרי הליטוש וההשחזה כפי שניכר היה בהרבה סקטורי מפתח בתעשיית הייצור אותם היא משרתת.
ענף הליטוש וההשחזה הגמישים מספק את מוצריו בעיקר לשוק התעשייתי והקמעונאי. על לקוחותיו נמנים מגוון תעשיות: תעשיית הבניין, המתכת, הברזל, הפלדה, העץ והאבן. זאת כולל יצרני ריהוט גדולים, יצרנים בתחום הרכב, נגריות, פחחים, בתי יציקה, אתרי בניין וכו'.
הסקירה תעסוק בין היתר בנתונים כמותיים, קהלי יעד, חסמי כניסה ויציאה, סיכונים ועוד.