Chat with us, powered by LiveChat סקירה ענפית מיוחדת - ענף הדבש - Dun & Bradstreet
הגנה עסקית
צמיחה עסקית
14.09.20

סקירה ענפית מיוחדת – ענף הדבש

מערכת דן אנד ברדסטריט

לכבוד ראש השנה תשפ"א ערכנו סקירה מיוחדת על ענף הדבש בישראל

HONEYMAIN

רקע ענפי

ענף הדבש מורכב משני מקטעים עיקריים: מקטע השיווק אשר נחשב ליציב יחסית, על רקע ביקוש מקומי קשיח של כ-5,000 טון תצרוכת דבש מדי שנה בממוצע, ומקטע הייצור בו פועלות גם מכוורות קטנות בעלות רמת סיכון גבוהה יותר. בשנתיים האחרונות התחזק חלקו של הייצור המקומי על חשבון יבוא הדבש (המשלים את הביקוש המקומי לדבש). העלייה בייצור בשנתיים האחרונות נובעת משינויי מזג האוויר ברחבי הארץ שעודדו פריחה בעונת האביב (גידול במשקעים).

בעוד מקטע הייצור נחשב למבוזר יחסית, מקטע השיווק לעומתו נחשב לריכוזי יותר ובו פועלים כיום כ-30 משווקים. מקטע שיווק הדבש נשלט על ידי "יד מרדכי" מקבוצת "שטראוס" (מחזיקה בנתח שוק של למעלה מ-50%). בשנים האחרונות המכוורות 'עמק חפר' ו-'עין חרוד' הגדילו את חלקן ולהערכתנו חולשות יחדיו על כ-30% ממקטע השיווק. יתר המקטע, כ-15% באופן מצרפי, מוחזק על ידי משווקים קטנים שונים.

הענף מוטה מכירות לשוק המקומי, עם פעילות יצוא זניחה. מבחינה רגולטורית, הענף מנוהל ומוסדר במשך שנים רבות על ידי מועצת הדבש, כאשר פעילות הדבוראים תלויה בקבלת רישיון להצבת הכוורות כנגד תשלום דמי רישיון בגינו (הדבר היווה חסם כניסה לדבוראים חדשים). בשנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות רפורמה  להעברת ניהול והסדרת הענף לידי הממשלה או גופים מטעמה. סוגיית יחסי הכוחות בין מועצת הדבש למשרד החקלאות ממשיכה להיות על סדר היום גם בימים אלה.

כמאפיין את ענף המזון, בשונה מענפים רבים במשק החווים בעת הזו שיבוש ניכר בפעילות העסקית בצל משבר הקורונה, להערכתנו ענף הדבש לא מושפע לרעה מהמשבר, כאשר בראש השנה הזה צפויים להיות נוכחים בישראל מאות אלפי אזרחים נוספים, שבדרך כלל שוהים סביב מועד קיומם של חגי תשרי בחו"ל (על פי נתוני הלמ"ס בחודש ספטמבר אשתקד יצאו כ-900 אלף ישראלים לחו"ל), מגמה שצפויה להשפיע לחיוב על צריכת הדבש השנה. 

 

מקטע השיווק

  • ענף הדבש גלגל בשנת 2019 פדיון של כ-180 מיליון ₪, לעומת פדיון של כ-170 מיליון ₪ בשנת 2018 (ממקטע השיווק, קרי ממכירות ברשתות השיווק תחת השוק המבורקד, ובחנויות מזון קמעונאיות). העלייה בפדיון מקורה בעליה ניכרת בתפוקת הדבש בשנת 2019 כתוצאה מריבוי גשמים בשנה זו (גידול המשקעים הוביל לפריחה רבה – מקור לאיסוף צוף מהפרחים עבור הדבורים).
  • על פי הערכות, השוק המבורקד מהווה כ-80% משוק הדבש בישראל.
  • על פי נתוני הלמ"ס, הצריכה המקומית השנתית נאמדת בכ-5,000 טון מדי שנה, בממוצע. התפוקה המקומית בדרך כלל אינה מספקת את כל הביקוש המקומי לדבש במדינת ישראל, על כן יבוא של דבש משלים את הביקושים. בשנת 2019 תצרוכת הדבש נאמדה בכ-5,125 טון, ירידה קלה ביחס לשנת 2018 בה תצרוכת הדבש הסתכמה בכ-5,300 טון דבש[1].
  • ראש השנה מהווה שיא לביקושים, במהלכו נצרכת כ-40% מהתצרוכת השנתית (כפועל יוצא, החג אחראי
    לכ-40% מהמכירות הענפיות).
  • נכון לשנת 2020, מחיר הדבש (לצרכן) ברשתות נע ברוב ימות השנה סביב מחיר של 40 ₪ לק"ג, פי 2 ממחיר הדבש ליצרן (המרווח מתחלק בין המשווקים לרשתות השיווק). יחד עם זאת, לקראת ראש השנה, נעשים מבצעים נרחבים, עקב התחרות בין הרשתות, ומחירו לצרכן יורד ב 20%-10% .
  • הערכת דן אנד ברדסטריט לנתחי שוק בשוק המבורקד , 2019 (המהווה כ-80% מהשוק הכללי): "יד מרדכי", מקבוצת "שטראוס", הינה מובילת השוק ומחזיקה בכ-55% מהשוק המבורקד, אחריה "מכוורת עמק חפר" עם כ-20% (כולל מכירות המותג הפרטי של שופרסל המיוצר על ידה) ו"מכוורת עין חרוד" עם כ-10% מהשוק המבורקד. יתר השוק, כ-15% באופן מצרפי, מיוחס למשווקים הקטנים ולמכוורות בוטיק, בהם "דבש שלנו", "משק לין", "מכוורת גליל" (קיבוץ שמיר), "ברקו" (למגזר החרדי) ועוד.

 

מקטע הייצור

  • ייצור מקומי לעומת יבוא[2]:
  • תפוקת הדבש בישראל בשנת 2019 עמדה על 4,000 טון, לעומת תפוקת דבש של 3,600 בשנת 2018, עליה של כ-11%. עלייה זו בייצור נבעה משינויי מזג אוויר ברחבי הארץ שעודדו פריחה (גידול ניכר במשקעים בשנת 2019 שהוביל לפריחה רבה – מקור לאיסוף צוף מהפרחים עבור הדבורים).
    בכך היווה הייצור המקומי כ-78% מסך התצרוכת המקומית בשנת 2019, לעומת כ-68% מסך התצרוכת המקומית בשנת 2018.
  • יבוא דבש לישראל בשנת 2019 הסתכם בכ-1,125 טון, לעומת כ-1,700 טון בשנת 2018. יבוא הדבש בשנת נועד להשלים את הביקושים, בשל היקפי הייצור הגבוהים נרשמה ירידה ביבוא הדבש.
    בכך היווה היבוא כ-22% מסך התצרוכת בשנת 2019, לעומת כ-32% מסך התצרוכת בשנת 2018.
  • על פי נתוני מועצת הדבש פועלים כיום בישראל כ-530 דבוראים, מתוכם כ-100 דבוראים אחראים על למעלה מ-80% מהתפוקה הענפית. יתר הדבוראים כוללים עסקים קטנים יותר, מכוורות בוטיק, חובבים, וכאלה שעבורם דבש אינו מהווה תחום העיסוק העיקרי.
  • דבוראים אלה מפעילים כ-120,000 כוורות הפזורות ברחבי הארץ, מתוכן מוצבות 80,000 כוורות באזורי גידולים חקלאיים להאבקה. היבול הממוצע בכל כוורת נאמד בכ-30 ק"ג בשנת 2019. בהקשר האבקת גידולים חקלאיים, חלק ניכר מענפי הפירות והירקות בישראל תלויים בקיומו של משק דבורים יציב המתפקד באופן קבוע בהאבקת הצומח על פני זמן וללא תקלות. להאבקת הדבורים מקום מרכזי להבטחת הקיימות של ענפי החקלאות הצמחית בישראל ולהבטחת אספקה סדירה של פירות וירקות. שני ענפי פירות מרכזיים התלויים לחלוטין בהאבקת דבורים הם ענף האבוקדו וענף השקדים. בהתאמה לשגשוג משק הדבורים, ענפים אלה נמצאים בתנופת פיתוח משמעותית בשנים האחרונות. על פי נתוני משרד החקלאות, ערך הייצור הכולל של הפירות והירקות התלויים בהאבקת דבורים מגיע לכ-3 מיליארד ₪, נכון לשנת 2019.
  • פדיון ייצור מקומי של דבש נאמד בשנת 2019 בכ-68.8 מיליארד ₪, לעומת פדיון של כ-62 מיליארד ₪ בשנת 2018 (העלייה בפדיון מקורה בעליה בתפוקת הדבש של כ-11%, כאשר לא חל שינוי במחיר הדבש ליצרן בשנה זו).
  • מחיר הדבש ליצרן בשנת 2019 הינו כ-18.8 ₪ ל-1 ק"ג דבש גולמי, באופן זהה למחירו בשנת 2018.
  • מקטע הייצור אינו נחשב לריכוזי, והייצור מתפזר באופן נרחב בקרב למעלה מ-100 יצרנים שונים. בין היצרנים הגדולים: 3 קיבוצים (יד מרדכי, עין חרוד, דן), מכוורת עמק חפר (שותפות חקלאית של מספר מגדלי דבורים אשר התאגדו לטובת שיווק ישיר של התוצרת החקלאית שלהם), לצד יצרנים מהסקטור המושבי – בועז כנות (ממושב אבידור), ניצן למדני (ממושב כפר חיים), שי ספקטור (ממושב כפר רות) ועוד.
    • קיבוץ יד מרדכי – מייצר בעבור המשווק הגדול בענף, יד מרדכי (מקבוצת שטראוס).
    • בועז כנות – מייצר אף הוא בעבור המשווק יד מרדכי.
    • מכוורת עמק חפר – מייצרת עבור עצמה, פעילה כשחקן השני בגודלו גם במקטע השיווק.
    • עין חרוד – מייצר עבור עצמו, פעיל כשחקן השלישי בגודלו במקטע השיווק.
  • עונות ייצור הדבש – עיקר הייצור מתבצע בשתי תקופות עיקריות במהלך השנה, האביב והקיץ.
    • עונת האביב (50% מהייצור) – בחודש מאי מסתיים חלק זה של הייצור.
    • עונת הקיץ (יולי-אוגוסט, 35% מהייצור).
    • עונת הסתיו – יתר הייצור, 15%.

 

מגמות ענפיות

  • התרכזות מכוורות באזור הצפון – על רקע הבניה המואצת באזור המרכז בשני העשורים האחרונים, הצטמצמו באזור זה אזורים מתאימים להפקת דבש. כך, את מקומם של שטחים פתוחים, פרדסים ומטעים תפסו שכונות מגורים חדשות. כתוצאה, הפעילות הענפית עברה לאזור הצפון, המאופיין במזג אוויר נוח יותר ביחס לדרום (מזג אוויר גשום יותר וצמחיה עשירה יותר). כיום רוב הכוורות ממוקמות בצפון הארץ.
  • ביקוש גבוה מההיצע – הביקוש גבוה מההיצע בשוק המקומי, על כן השלמת הביקושים נעשית באמצעות יבוא של דבש. באופן כללי, יבוא דבש נתון למכס גבוה, ולפיכך אינו כדאי כלכלית. במקרים בהם מועצת הדבש מזהה מחסור צפוי של תפוקה, היא מעניקה מכסות יבוא פטורות ממכס, לצורך השלמת הביקושים.
  • הפסקת יבוא דבש מארה"ב מטעמי חוסר כדאיות – יבוא הדבש נעשה כיום מאירופה ומדרום אמריקה, בהתאם להסכם הסחר עם האיחוד האירופי והסכם הסחר מרקוסור (עם מדינות דרום אמריקה). בעבר הדבש היה מיובא מארה"ב, אולם עליה ניכרת במחיר הדבש בארה"ב בשנים קודמות הביאה להפסקת היבוא משם מטעמי חוסר כדאיות, ולמעבר ליבוא מאזורים אחרים.
  • תלות בשוק המקומי (פעילות יצוא זניחה) – ענף הדבש בישראל מוטה מכירות לשוק המקומי. זאת בשל מיצוי מלוא יכולת הייצור, ללא עודפי תפוקות אשר יכולים להיות מיועדים ליצוא. בנוסף, הייצור המקומי אינו בעל יתרון יחסי ביחס למדינות אחרות בעולם. שינויים תכופים במזג האוויר, לצד הצטמצמות שטחי הרעייה, מובילים לתפוקה נמוכה פר כוורת. לעומת זאת, בשל תנאים סביבתיים עדיפים, הכוורות באירופה מייצרות כמות דבש גבוהה בהרבה.
  • סגירת ופתיחת עסקים – ענף הדבש נחשב ליציב יחסית מבחינת סגירת ופתיחת עסקים ואינו מאופיין בתחלופת עסקים גבוהה. על פי נתוני מועצת הדבש קיימים כיום בענף כ-530 דבוראים, בעוד שלפני עשור היו קיימים כ-450 דבוראים, עליה שנתית ממוצעת של 2%-1% בכמות העסקים בענף (5-10 עסקים חדשים שמתווספים מדי שנה). מדובר בעיקר בעסקים קטנים, קרי חובבים ומכוורות בוטיק, והתווספותם פחות משפיעה על התפוקה הענפית.
    בקרב 100 הדבוראים הגדולים, אשר מייצרים ביחד למעלה מ-80% מסך תפוקת הדבש הכוללת בענף, נסגרים מדי שנה עסקים אחדים, בעיקר בשל סיבות בריאותיות של בעל העסק או בשל הגעה לגיל פרישה. את מקומם בענף תופסים עסקים חדשים – בדרך כלל אותם עסקים נמכרים לבעלים חדשים או מועברים לדור המשך, במידה וקיים (שיעור סגירה ופתיחה של 3%-2% בקרב 100 הדבוראים הגדולים).
    המאפיינים הענפיים, בפרט צמצום שטחים פתוחים, פרדסים ומטעים, לטובת בניית שכונות מגורים, מונעים צמיחה גבוהה יותר בכמות העסקים בענף.
    להערכתנו משבר הקורונה לא משפיע באופן משמעותי על כמות סגירות ופתיחות עסקים, זאת בשל מבנה מקטע הייצור, כאמור, כאשר כ-20% מהיצרנים הקיימים (100 דבוראים גדולים מתוך כ-530 יצרנים פעילים) אחראים על למעלה מ-80% מסך תפוקת הדבש הכוללת. הדבוראים הקטנים, אשר באופן פוטנציאלי חשופים להרעה כלכלית בשל המצב במשק, ממילא מהווים כחובבים או כמכוורות בוטיק והשפעתם על הייצור הכולל הינה נמוכה (פחות מ-20% באופן מצרפי).
  • השפעת המצב הביטחוני – בהסתמך על נתוני תפוקת הדבש בשנים האחרונות, לא נרשמה השפעה מהותית של המצב הביטחוני על הפעילות בענף. בין הסיבות לכך: רוב הכוורות ממוקמות באזור הצפון שפחות חשוף להרעות ביטחוניות בשנים האחרונות. עם זאת, התחממות ביטחונית בגזרת הצפון, כזו שתגרור הסלמה, עלולה לשבש את הפעילות בענף הדבש. כמו כן, מפעל מכוורת יד מרדכי בקבוץ יד מרדכי ממוקם בסמיכות לאזור עימות ביטחוני (רצועת עזה) – על כן עתות הסלמה ביטחונית בדרום עלולות להביא לשיבוש בפעילותו. בנוסף, בשנים 2018-2019 נשרפו מעל 100 כוורות הממוקמות באזור עוטף עזה בסך הכל כתוצאה מהצתות בשל בלוני תבערה שהופרחו מרצועת עזה, זאת לצד פגיעה בשטחי מרעה לדבורים באזור. עם זאת, כמות הכוורות שנפגעו מההצתות הינה שולית ביחס ל 120,000 כוורות הפועלות בישראל בסך הכל, כתוצאה לא נרשמה פגיעה בייצור הדבש הכולל בשנים אלה. על פי מועצת הדבש, בשנת 2020 נרשמה רגיעה יחסית באזור וכמעט ולא נגרם נזק לכוורות באזור. בנוסף, מועצת הדבש פעלה ביחד עם קרן קיימת לישראל ונטעה במהלך שנת 2019 אלפי עצים צופניים באזור הדרום שנפגע מההצתות, בהם שתילי אקליפטוס, שיזף, שקד, חרוב, כליל חורש, ושיחים שונים המספקים צוף ומאפשרים מצע גידול נוח לדבוראים.

 

[1] על פי נתוני הלמ"ס, נתוני התפוקה, היבוא והתצרוכת בשנת 2018 הוצגו מחדש, בשונה מנתונים קודמים שפורסמו לגבי שנה זו.

[2] על פי נתוני הלמ"ס, נתוני התפוקה, היבוא והתצרוכת בשנת 2018 הוצגו מחדש, בשונה מנתונים קודמים שפורסמו לגבי שנה זו.

בנוסף אולי יעניין אותך גם

10.09.20

ארבעה כלים גדולים לעסקים קטנים

הכלים הפופולריים, המבוקשים והפרקטיים ביותר שיהפכו את העסק שלכם למכונת צמיחה משומנת

מאמרים
24.08.20

בדיקת מצבו של כל עסק: מה אפשר לדעת?

החלטות בעולם הפיננסי עשויות להיות מורכבות, מסוכנות, ומלוות באי ודאות. 

מאמרי מערכת
24.08.20

חברים עד לכסף: צמיחה והגנה עסקית חייבות ללכת ביחד

בעסקים, לא מדובר רק בקשרים אישיים ובחברויות. כל קשר עסקי טומן בחובו גם סיכונים. כדאי שנכיר גם את האפשרות להגן על עצמנו.

מאמרים
נשמח להכיר מקרוב ולעזור גם לעסק שלך לצמוח
077-7298003

שלחו
יצירת קשר

מלאו את הפרטים ומומחי דן אנד ברדסטריט
ילוו אתכם במציאת הפתרון שמתאים לכם

הערה על השדה
הערה על השדה
הערה על השדה
הערה על השדה
הערה על השדה
הערה על השדה
שלחו
פניתך התקבלה,
נציגנו יחזרו אליך בהקדם

כל הזכויות שמורות 2018 © דן אנד ברדסטריט ישראל

דן אנד ברדסטריט

פתרונות מידע גלובליים

צמיחה עסקית

הגנה עסקית

לשכת אשראי

פתרונות בהתאמה אישית

כתבות ומאמרים מקצועיים

כל הזכויות שמורות 2019 © דן אנד ברדסטריט ישראל