סקירת המשק הישראלי - אוקטובר 2020 - Dun & Bradstreet
הגנה עסקית
צמיחה עסקית
22.10.20

סקירת המשק הישראלי – אוקטובר 2020

מערכת דן אנד ברדסטריט
israelmain

סקירת המשק הישראלי 2019  – נתוני כניסה טובים למשבר הקורונה

שנת 2019, טרם עידן הקורונה, הייתה שנה טובה יחסית למשק הישראלי, במהלכה הגיע המשק למספר הישגים. בין ההישגים הבולטים של המשק: צמיחה של 3.4% בתוצר, המהווה קצב צמיחה גבוה ביחס למדינות ה-OECD (1.7% בשנת 2019) ושיעור אבטלה נמוך של 3.4%, שהביאו לאשרור דירוג אשראי גבוה של -AA מחברת P&S. זאת לצד עליה משמעותית במדד קלות עשיית עסקים מטעם הבנק העולמי, שאמורה לסייע למשוך השקעות בישראל. ריבית בנק ישראל הנמוכה תרמה להמשך התרחבות האשראי במשק, לגידול בהשקעות בנכסים קבועים ולגידול בהוצאות של משקי הבית לצריכה פרטית בשנה זו. הישגים אלה בלטו על רקע אי-הוודאות ששררה כתוצאה ממערכת בחירות מתמשכת, אשר השפיעה על פעילות ענפים רבים, ולאור אי-עמידה ביעד הגירעון של הממשלה (בשנת 2019 הגירעון הכולל של המגזר הממשלתי הסתכם ב-55 מיליארד ₪, המהווים 3.9% מהתוצר, לעומת יעד מתוכנן של 2.9% מהתוצר, קרי 40 מיליארד ₪).

בהיבט העולמי שנת 2019 הסתיימה עם הכרזה על סיום הסכסוך בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, ארה"ב וסין, אשר ביחד מהוות מקור לכ-35% מהצמיחה העולמית, באמצעות יישום הסכם סחר חדש, שאמור היה להטיב עם הכלכלה הגלובלית, לדרבן צמיחה ולהשפיע לחיוב גם על המשק הישראלי (המושפע גם מהפעילות העולמית).

 

התוצר המקומי הגולמי בישראל על ציר הזמן (גידול שנתי באחוזים) , 2012-2019

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

 

התוצר המקומי הגולמי השוואה בינלאומית 2019 (השינוי הכמותי השנתי באחוזים) – ישראל מול מדינות נבחרות

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

 

גם התמ"ג לנפש בישראל צמח בשנת 2019 ב-1.3%, גבוה מקצב הגידול הממוצע של התמ"ג לנפש במדינות ה-OECD שצמח בשנת 2019 ב-1.1%.

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

 

Gate way to start-up nation

ישראל נחשבת למעצמת היי-טק, נוכח ביסוסה כמקור ליצירתיות וחדשנות ועל בסיס איכות ההון האנושי הקיים בה.  במסגרת זה מהווה מרכז מו"פ עולמי עבור חברות בינלאומיות רבות, כאשר למעלה מ-300 חברות היי-טק בינלאומיות מפעילות מרכזי מו"פ בישראל. בין החברות הבינלאומיות להן מרכזי פיתוח בישראל: Facebook , Amazon ,  Google,  Apple, Microsoft, IBM, Cisco , Broadcom, Samsung , Yahoo ,  Applied Materials, Intel ועוד.

כמו כן, בכל הקשור לתעשייה הביטחונית, קיימים בישראל מרכזי מו"פ ביטחוניים, המסונפים למנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית   (מפא"ת), מטעם משרד הביטחון, העוסקים בפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית בתחום הביטחון.

ענף ההיי-טק הישראלי אופיין בעשור האחרון באקזיטים רבים, כאשר בשנת 2019 נרשמו 138 עסקאות אקזיט בהיקף כולל של כ-21.7 מיליארד דולר, מתוכם 122 עסקאות מיזוגים ורכישות, זינוק בהשוואה לשנת 2018 בה נחתמו 122 עסקאות אקזיט (מתוכן 106 עסקאות מיזוגים ורכישות) בהיקף של 12.6 מיליארד דולר. בסך הכל, בעשור החולף (2010-2019) נרשמו בישראל כ-1,210 אקזיטים בהיקף של למעלה מ-111 מיליארד דולר.

במחצית הראשונה של שנת 2020 היו 52 אקזיטים בשווי כולל של כ-5.8 מיליארד דולר, ירידה במספר העסקאות ובסך השווי הכולל של העסקאות, בצל משבר הקורונה, עם זאת שווי האקזיט הממוצע במחצית הראשונה לשנת 2020 הוא הגבוה ביותר בשש השנים האחרונות ונאמד בכ-112 מיליון דולר לעסקה, בממוצע (מקור: חברת המחקר IVC).

 

היקף ומספר האקזיטים במשק הישראלי בעשור האחרון [1]

מקור: חברת המחקר IVC

 

השפעת ההייטק על היצוא והתוצר – היצוא מישראל בשנת 2019 נאמד בהיקף כולל של כ-115 מיליארד דולר, עליה של כ-5% בהיקף היצוא בהשוואה לשנת 2018. המגמה החזקה המאפיינת את היצוא בשנים האחרונות מתבטאת גם בהשוואה לסביבה הבינלאומית – שיעור הגידול בהיקפי היצוא מישראל גבוה באופן משמעותי משיעור הגידול בסחר העולמי, אשר בשנת 2019 נאמד בכ-1.1% בלבד (על פי קרן המטבע הבינלאומית). עלייה זו נובעת בעיקר מהמשך הצמיחה המואצת של שירותי ההיי-טק,  כחלק מהאצה בביקוש העולמי לשירותים מתקדמים – בעיקר מההכנסות הנזקפות בזכות מכירת שירותי מחשוב, תוכנה, מו"פ חברות הזנק – המהווים בשנים האחרונות את מנוע הצמיחה העיקרי של היצוא. כך, בשנת 2019 יצוא ההייטק הסתכם בכ-52 מיליארד דולר והיווה בשנה זו כ-46% מסך היצוא הישראלי הכולל. חלקו של ההייטק בתמ"ג במשק נאמד בכ-13% נכון לשנת 2019.

 

התפלגות יצוא מישראל לפי תחומים, 2019

מקור: מכון היצוא ועיבודי דן אנד ברדסטריט

 

מהנתונים עולה כי יצוא ההיי-טק מישראל היווה כ-46% מהיצוא מישראל בשנת 2019 (כולל יצוא שירותי היי-טק ויצוא מוצרי היי-טק, בהיקף כספי מצרפי של כ54 מיליארד דולר). נשים לב כי יצוא שירותים, שאינם היי-טק, היווה כ-20% מסך היצוא מישראל בשנת 2019 (בהיקף כספי של כ-22.5 מיליארד דולר) – יצוא השירותים שאינם היי-טק כולל שירותים שונים, בהם שירותים פיננסיים, שירותים משפטיים ועוד, תחומים אשר צפויים להוות פקטור גם כן בעת ביצוע עסקאות עתידיות מול עסקים מאיחוד האמירויות.

 

ענפים בולטים בהייטק הישראלי

  • סייבר – הצורך של מדינות בהגנות סייבר טמון ברובו בסיבות גיאופוליטיות, כאשר סייבר הפך ל"טרור המודרני" של שנות האלפיים. כך, פועלים גורמים עוינים שמאיימים על הגנות האבטחה של בנקים וחברות ביטוח גדולות בעולם כמו גם נגד ארגונים ממשלתיים במדינות מתקדמות שונות, וכתוצאה, מצריכים פתרונות סייבר מתקדמים. בנוסף, משבר הקורונה העולמי העצים את הצורך בטכנולוגיות מפותחות לאור הגידול בעבודה מרחוק. ישראל נמנית כמדינה מובילה בתחום לאור הוותק והניסיון של החברות בענף, הפעלת מרכזי מו"פ בשטחה, חלקם בבעלות חברות בינלאומיות לאחר אקזיטים מוכחים, וכוח אדם איכותי הנשען על אקדמאיים (בעיקר מהחוגים למתמטיקה, מדעי המחשב והנדסת תוכנה), בוגרי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל (יחידה 8200 של אגף המודיעין). יוצאי יחידה 8200, הקימו בשנת 2013 את קרן הון הסיכון בינלאומית Team8, המשקיעה בענפי הסייבר והפינטק.

תעשיית הסייבר בישראל, המהווה חלק חשוב מתעשיית התוכנה בישראל, כוללת קשת רחבה של חברות העוסקת בפיתוח ובשיווק של תוכנה המשמשת להגנה מפני לוחמת סייבר ופשעי סייבר. הענף כולל, כאמור, חברות הפועלות בו תקופה ממושכת כחברות עצמאיות, יחד עם חברות הזנק שנמכרו לחברות זרות וממשיכות לפעול בישראל כמרכזי פיתוח של החברות הרוכשות. בישראל מתקיימת גם פעילות של פיתוח כלים התקפיים ללוחמת סייבר.

  • אגרוטק – לאור הדאגה ממגמות עולמיות בשוק המזון שעלולות להוביל למחסור במוצרי מזון, ובמטרה להבטיח אספקת מזון עתידית, התפתח באופן מואץ בשנים האחרונות תחום האגרוטק – טכנולוגיה חקלאית. ישראל נחשבת למדינה מובילה בתחום האגרוטק תודות לחיבור שלה לעולמות הטכנולוגיה, תחת התפתחות ענף ההיי-טק בכללותו בישראל, וחברות ישראליות פועלות להפוך את תחום החקלאות המסורתי לתחום דיגיטלי, מדויק ואוטומטי. על פי הערכות, בישראל פועלים קרוב לאלף סטארט-אפים בתחום החקלאות והמזון ובשנים האחרונות הושקעו מאות רבות של מיליוני דולרים בחברות בתחום האגרוטק והפודטק בישראל.

במסגרת פעילות התחום בישראל, בעת הזו מוקם בישראל מרכז חדשנות לתחומי האגרוטק ברמת נגב, בבעלות מועצת רמת נגב וחברת ההשקעות Arieli capital, אשר דיווחו באוגוסט 2020 על קידום שיתופי פעולה בתחום החקלאות המדברית עם איחוד האמירויות. למועצה אזורית רמת נגב ידע חקלאי במגוון תחומים, בהם: שימוש יעיל במים, פתרון לבעיות כגון מחלות קרקע ומזיקים ועוד.

רמת נגב הינה חבל ארץ מדברי, המקביל מבחינת התנאים לאדמה המדברית המאפיינת את איחוד האמירויות.

  • פינטק – ישראל בשנים האחרונות פתחה את תחומי הפינטק וה-Insuretech, כמענה טכנולוגי חדשני למתן שירותים ולביצוע פעולות בענפי הבנקאות, כרטיסי אשראי והביטוח, תחומים שנחשבו ברבות השנים למסורתיים ושמרניים. כך, הערוצים הדיגיטליים בישראל החליפו ברובם את שירותי הבנקאות המסורתיים הפיזיים, ואף הוקמו בישראל חברות ביטוח דיגיטליות. בנוסף, שירותי הפינטק בישראל מאפשרים תמיכה טכנולוגית פיננסית לאתגרים פיננסיים של עסקים קטנים ובינוניים, תוך אימוץ פתרונות טכנולוגיים לשיפור הליכי רגולציה וציות בתחום הפיננסיים. על בסיס התפתחות התחום בישראל, הושקעו בענף הפינטק בישראל מספר מיליארדי דולרים בשנים האחרונות. רק השבוע דווח כי חברת הביטוח הדיגיטאלי הישראלית Next Insurance המתמחה בטיפול ומתן מענה לעסקים קטנים גייסה 250 מיליון דולר בהובלת קרן הצמיחה של Google.

 

אקזיטים בולטים בהיי-טק הישראלי בשנים האחרונות:

  • עסקת מובילאיי (MobilEye): רכבים אוטונומיים– עם כניסתה של ענקית החומרה 'Intel' לתחום הרכבים האוטונומיים ולתחרות בשוק מול Google, Tesla, Apple ויצרניות הרכבים המוכרות, רכשה החברה האמריקאית את מערכת הבטיחות המתקדמת של החברה הירושלמית, המסייעת לנהג בשמירת תשומת לב בזמן הנהיגה ולמנוע תאונות דרכים. מובילאיי פעלה כחברת טכנולוגיה ישראלית שפיתחה מערכות עזר מתקדמות לנהיגה המבוססות על ראייה מלאכותית, בינה מלאכותית, ניתוח נתוני מיקום, מיפוי וסיוע לנהגים בנהיגה אוטונומית. אינטל השלימה את רכישת השליטה במובילאיי כבר בשנת 2017 לפי שווי של 15.3 מיליארד דולר. על בסיס הטכנולוגיה שפיתחה, הבטיחה מובילאיי כי בשנים הקרובות כבר נראה על הכביש רכבים המסוגלים לנסוע בעצמם. אינטל הקימה קמפוס בשטח של 135 אלף מ"ר והתחייבה שתעביר את כל חטיבת המחקר והפיתוח שלה בתחום הרכב האוטונומי לישראל.
  • עסקת הבאנה לאבס (Habana Labs): שבבי בינה מלאכותית – הבאנה לאבס נוסדה בשלהי 2015 כחברת סטארט-אפ המתמחה בפיתוח וייצור מעבדים ליישומי בינה מלאכותית. החברה השיקה שני שבבי בינה ייעודיים: 'גויה' – מיועד לשלבי היישום של בינה מלאכותית (Inference) במכשירי קצה (Edge), ו-'גאודי' – המיועד לשלבי האימון של בינה מלאכותית ומיועד למרכזי נתונים (Data centers). טרם רכישתה, גייסה החברה בשלושה סבבים כ-120 מיליון דולר, וזהו למעשה האקזיט הפרטי הגדול ביותר בישראל בעסקת מזומן, והרכישה הגדולה ביותר של חברת שבבים ברמה הבינלאומית (בשנת 2018 גייסה החברה 75 מיליון דולר בסבב שהובילה אינטל קפיטל, זרוע ההשקעות של אינטל). במהלך דצמבר 2019 רכשה 'Intel' האמריקאית את הסטארט-אפ הישראלי בתמורה ל-2 מיליארד דולר. במסגרת הרכישה הסכימו הצדדים כי יו"ר ומייסד החברה, אביגדור וילנץ (ממייסדי חברת 'אנפורנה' שנמכרה ל-'אמזון' ב-2015, וחברת 'גלילאו' שנמכרה ל-'מארוול' תמורת 2.7 מיליארד דולר בשנת 2000), ימשיך לשמש כיועץ בכיר, וכי החברה תמשיך את פועלה בישראל כיחידה עסקית עצמאית. בימים אלה שכרה אינטל 4 קומות בבניין המשולש של מגדלי 'עזריאלי', תל אביב, שיועדו לשמש את עובדי הבאנה לאבס, זאת לצד הרחבת משרדי החברה בקמפוס גרניט בקיסריה לכ-8000 מ"ר בחוזה ל-5 שנים שעלותו, לפי הערכות, כ-24 מיליון שקל לשנה. הבאנה לאבס פועלת כיום בתל אביב, קיסריה, סאן חוזה, בייג'ינג ובגדנסק שבפולין.
  • עסקת ווייז (Waze): ניווט לוויני-חברתי– בשנת 2003 השלימה 'Google' את רכישת חברת הניווט החברתי הישראלית 'Waze' תמורת 1.03 מיליארד דולר. ווייז הוקמה בשנת 2008 ופיתחה יישומון ניווט GPS חינמי ושיתופי לטלפונים ניידים חכמים. המודל העסקי של האפליקציה מבוסס על פעילות שיתופית המתעדכנת על ידי קהילת המשתמשים בה (חכמת ההמונים), על ציון דרכים במפות, לצד הצגת הודעות על מותגים, הנחות ומבצעים בקרבת המשתמש.
  • עסקת מלאנוקס (Mellanox Technologies): רכיבים אלקטרוניים למערכות תקשורת –לאחר תקופה בת שנה ולאחר שהתקבלו כל האישורים הרגולטורים לעסקה, הודיעה חברת אנבידיה (Nvidia), הנסחרת בנאסד"ק בשווי של כ-185 מיליארד דולר, על רכישת חברת הטכנולוגיה הישראלית מלאנוקס הישראלית. העסקה שהושלמה בתאריך 27/04/2020 בתמורה ל-7.36 מיליארד דולר במזומן. מלאנוקס מפתחת ומשווקת ציוד תקשורת להעברת נתונים מהירה וסיכמה את שנת 2019 עם תוצאות פיננסיות חזקות: הכנסות של 1.3 מיליארד דולר, צמיחה של כ-22% לעומת 2018. הרווח הנקי החשבונאי שלה הסתכם ב-205 מיליון דולר והרווח על בסיס Non-GAAP הגיע ל-393 מיליון דולר. החברה ייצרה בשנה שעברה כ-425 מיליון דולר מפעילות שוטפת ובסוף השנה היו לה בקופה 876 מיליון דולר.

 

ענפים בולטים נוספים במשק הישראלי

התעשייה הביטחונית

אחד התחומים החשובים בתעשייה בישראל הוא התעשיות הביטחוניות. תעשייה זו נועדה לתת מענה לצרכיה הביטחוניים הייחודיים של מערכת הביטחון בישראל, ובעיקר של צה"ל, אולם כיום חלק קטן מאמצעי הלחימה שמיוצרים בישראל מיועד לצה"ל, בעוד שמרבית התוצרת מיועדת ליצוא.

החברות הגדולות בתעשייה הביטחונית בישראל:

  • אלביט מערכות – עוסקת בפיתוח ובייצור של מערכות אלקטרוניות ואלקטרו-אופטיות ביטחוניות מתקדמות, תוך מיקוד בפיתוח מערכות שליטה ובקרה, מערכות מודיעין, השבחת כלי טיס, כלי שיט וכלי רכב ופיתוח מערכות כלי טיס בלתי מאוישים. החברה הפכה בולטת בפיתוח וייצור מערכות נשק מבוססות היי-טק לזרועות היבשה, האוויר והים.
    • התעשייה הצבאית (תע"ש) – עד סוף שנת 2018 פעלה כיישות עצמאית, בסוף שנת 2018 נרכשה על ידי אלביט מערכות. התעשייה הצבאית עוסקת בייצור נשק ותחמושת לכוחות היבשה והיא מייצרת גם אמצעי לחימה מוטסים.
  • רפאל מערכות לחימה מתקדמות – עוסקת בפיתוחאמצעי לחימה מתקדמים. ידועה בתעשיית הטילים שלה, ברובוטים הצבאיים שהיא מפתחת ובערכות המיגון האינטגרליות שלה. לזכות רפא"ל עומדים הישגים מרשימים בהם פיתוח מערכת ההגנה הרב-שכבתית של מדינת ישראל: 'כיפת ברזל'. מדובר במערכת הגנה אווירית אקטיבית ניידת ליירוט רקטות קצרות טווח, פצצות מרגמה וכלי טייס בלתי מאוישים, הראשונה מסוגה שפותחה ומיוצרת בישראל כמנגנון הגנה מפני איום טילים בליסטיים בכל שעות היום, בכל תנאי מזג האוויר ולהתמודד עם מספר איומים בו זמנית. המערכת פותחה החל משנת 2007 על ידי רפא"ל, באמצעות חברת הבת 'אמפרסט', ובשיתוף עם 'אלתא' של התעשייה האווירית, ונכנסה לשימוש מבצעי בשנת 2011. המערכת הפכה למטונימיה לעליונות הטכנולוגית של ישראל וקיבלה את פרס ביטחון ישראל בשנת 2012 לאור הצלחה חסרת תקדים במבצע 'עמוד ענן' ובהמשך אף הוכיחה את יכולת היירוט הגבוהה מאוד (90% הצלחה) במבצע 'צוק איתן' בשנת 2014.
  • התעשייה האווירית לישראל – עוסקת בפיתוח וייצור של מוצרים תעופתיים ומוצרי אלקטרוניקה. התעשייה האווירית כוללת 5 חטיבות: כלי טיס אזרחיים, כלי טיס צבאיים בהם מטוסים ללא טיס, טילים וחלל, אלקטרוניקה (אלתא) ובדק מטוסים. התעשייה האווירית הכניסה את ישראל לרשימת המעצמות המתקדמות בעולם והובילה את ישראל להיות בחזית הטכנולוגית, כמדינה השביעית שהצליחה לשגר חללית לירח. מדובר בהישג היסטורי לאומי מאחר ומדובר בחללית הראשונה ששוגרה לירח ביוזמה פרטית ולא ממשלתית – החללית נבנתה במפעל החלל של התעשייה האווירית בעיר יהוד, ביוזמת עמותת 'SpaceIL', וזכתה לתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה. מדובר בחללית הקטנה ביותר שתוכננה לנחות על הירח עד היום: גובהה כמטר וחצי בלבד וקוטרה כשני מטרים, עם מסה של 600 ק"ג. החללית פותחה ונבנתה בעלות ותמיכה נמוכה מ-100 מיליון דולר בלבד, בהשוואה למיליארדי דולרים בפרויקטים דומים, ועשתה את המסע הארוך היום לנחיתה על הירח (כ-6.5 מיליון ק"מ). החללית שוגרה בפברואר 2019 ותוכננה לנחות באפריל באותה שנה, אולם דקות אחדות לפני הנחיתה, חל שיבוש במערכותיה ובגובה של פחות מעשרה קילומטרים, החללית התרסקה. על אף הדלקת המנוע לא הצליחה החללית להתייצב לצורך נחיתה רכה. עם זאת, טרם התרסקותה, הצליחה לשלוח שתי תמונות ורשמה תקדים היסטורי עבור מדינת ישראל.

3 חברות גדולות אלה נמנות בקרב 100 החברות הביטחוניות המובילות בעולם לשנת 2020, עם הכנסות מצרפיות של כ-10 מיליארד דולר, רובן כאמור, מיצוא. לצד חברות אלה פועלות מספר חברות נוספות בתעשייה הביטחונית בישראל, בהיקפים נמוכים יותר.  לפי מכון שטוקהולם לשלום (SIPRI), ישראל ממוקמת במקום השמיני בטבלת יצואניות הנשק בעולם, ובמקום הראשון ביצוא ביטחוני ביחס לגודלה.

 

ענף הכימיקלים

ענף מוביל נוסף בתעשייה הישראלית הינו ענף הכימיקלים, אשר הינו בעל השפעה גבוהה על היצוא הישראלי. כך יצוא כימיקלים מישראל בשנת 2019 הסתכם בסך כספי של כ-11.8 מיליארד דולר, והיווה כ-10% מסך היצוא מישראל בשנה זו.

כמחצית מהפעילות הענפית ופעילות היצוא מתבצעת על ידי ICL Group (קבוצת כיל), אשר נמנית כיצרנית השישית בגודלה בשוק האשלג העולמי והינה יצרנית הברום הגדולה בעולם. בנוסף, עוסקת ICL בפיתוח מוצרי פוספט ובמוצרי דישון חדשניים לחקלאות. מפעלי כיל בישראל ממוקמים באזור ים המלח, מיקום המקנה גישה לחומרי גלם איכותיים וייחודיים. פעילות החברה מתבססת בעיקר על משאבי טבע: אשלג, ברום, מגנזיום ונתרן המופקים מים המלח, וסלע הפוספט הנכרה בנגב. לחברה גם מכרות פוליסולפט ומלח בספרד ובאנגליה ומכרות ומפעלי עיבוד של פוספט בסין.

 

ענף היהלומים

ענף היהלומים הישראלי משמש כמרכז סחר בינלאומי, דרכו עוברים יהלומי גלם שחלקם מלוטשים בישראל ויהלומים מלוטשים המעטרים חלק ניכר מתכשיטי היהלום הנמכרים ברחבי העולם. הענף בישראל מאופיין במסורת ארוכת ימים, בניסיון רב, בטכנולוגיה מתקדמת וביכולות להציע לקניינים את כל הסחורות והשירותים תחת קורת גג אחת.

לענף היהלומים בישראל חלק מרכזי בפעילות הסחר הבינלאומי של ישראל. כך יצוא יהלומים מישראל הסתכם בשנת 2019 בסך של כ-4.9 מיליארד דולר, והיווה כ-4% מסך היצוא מישראל בשנה זו. כמו כן, יהלומים היוו מקור לכ-5% מיבוא הסחורות לישראל בשנת 2019, בהיקף כספי של כ-3.9 מיליארד דולר.

 

ענף הנדל"ן

ענף הנדל"ן הינו אחד מהענפים המרכזיים במשק הישראלי, כאשר התרומה הישירה של הענף לתוצר נאמדת בכ-6% בשנת 2019 [2] . היקף ההשקעה הגולמית בפעילות הבניה בישראל נאמדת בכ-150 מיליארד ₪ בשנת 2019 [3] .

פעילות הענף כוללת בניה למגורים, בניה שאינה למגורים ועבודות תשתיות. קצב גידול האוכלוסייה בישראל (כ-2% בשנה), הגבוה ביחס למדינות המפותחות, והביקושים הקשיחים מצד האוכלוסייה בישראל לדיור, תורמים לכך שבאופן מסורתי הביקושים בישראל לדירות גבוהים מההיצע. מגמה זו משמרת את היקפי הפעילות הגבוהים בענף במשך השנים. גם תחום התשתיות בישראל התפתח בשנים האחרונות בשל הצורך במציאת פתרונות של תשתיות לגידול באוכלוסייה וריכוזה באזור מרכז הארץ. בין פרויקטי התשתיות המשמעותיים בשנים האחרונות: בניית הרכבת הקלה בתל אביב ובפרבריה, הארכת כביש חוצה ישראל (כביש מספר 6), סלילת קו רכבת מהיר בין ירושלים לתל אביב, הקמת נמלי ים חדשים בחיפה ובאשדוד ועוד.

לענף הנדל"ן בישראל השפעה על ענפים רבים משיקים, שפעילותם נגזרת מהפעילות בענף הנדל"ן, כגון ענף התשומות לבניה, ענף מוצרי גמר לבניה, קבלני משנה לביצוע העבודות השונות בפרויקטים, אדריכלים, שמאים, עורכי דין ונותני שירותים רבים נוספים. כמו כן, בחלק מהתשומות ומוצרי גמר לבניה נעזרת ישראל ביבוא בחו"ל, בפרט מוצרים בהם הייצור המקומי הינו שולי, כגון מוצרי קרמיקה, כלים סניטריים, אבני ריצוף וחיפוי שונות ועוד.

 

תחום התפלת מים

ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בהתפלת מי ים ובשימוש בהם כמקור מים מרכזי, הן לשתייה והן לחקלאות. בין הסיבות שהובילו להתפתחות מואצת של התחום בישראל: האקלים והטופוגרפיה בישראל, הכוללים את אופיו המדברי של חבל ארץ הנגב בדרום הארץ המהווה כמחצית משטחה של ישראל (אזור המאופיין בירידה מועטה יחסית של גשמים ובמיעוט מקורות מים טבעיים), הגידול באוכלוסייה והאיומים הגיאופוליטיים – כל אלה חייבו מציאת פתרונות חדשניים לבעיית המחסור במים.

בשנת 2003 החלה מדינת ישראל בהקמת מתקן ההתפלה הראשון באשקלון וכיום פועלים בה 5 מתקני התפלת מי ים: באשקלון, פלמחים, חדרה, שורק ואשדוד. בימים אלה אשרה הממשלה הקמת מתקן התפלה בגליל המערבי שבצפון הארץ (עלות הקמה הנאמדת בכ-2.6 מיליארד ₪), כמענה לבנייה הענפה של דירות למגורים ולגידול של האוכלוסייה באזור בשנים האחרונות. המתקן יחל להזרים מים בשנת 2025 וצפוי להתפיל עד 200 מיליון מטר מעוקב בשנה, הכמות הגדולה ביותר של מתקן התפלה ישראלי, בדומה למתקן הממוקם בשורק. מתקני ההתפלה בישראל פועלים בשיטת אוסמוזה (SWRO) ובטכנולוגיה חדשנית ומתקדמת ומספקים מים באיכות גבוהה למערכת המים הארצית. המתקנים מייצרים כמות מים שנתית בהיקף של למעלה מ-580 מיליון קוב באופן מצרפי (לא כולל המתקן החדש שצפוי להיבנות).

 

מגמות ביבוא הישראלי

יבוא סחורות לישראל לפי קבוצת סחורות , 2019

מקור: הלמ"ס

 

יבוא סחורות לישראל (לא כולל שירותים) הסתכם בשנת 2019 בכ-75 מיליארד דולר, בזהה להיקף יבוא הסחורות בשנת 2018. מהנתונים עולה כי תשומות לייצור (חומרי גלם על סוגיהם לתעשייה, לא כולל יהלומים וחומרי אנרגיה) היוו את עיקר היבוא לישראל בשנת 2019 (בהיקף כספי כולל של כ-31.8 מיליארד דולר, היוו כ-42% מסך יבוא הסחורות לישראל), מוצרי צריכה היוו מקור לכ-20% מיבוא הסחורות לישראל (בהיקף כספי כולל של כ-15.5 מיליארד דולר – כולל ענפים הנשענים על פעילות יבוא רחבה כמעט ללא ייצור מקומי, כולל צעצועים ומשחקים, אופנה וטקסטיל, כלי עבודה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, בשמים ועוד), נכסי השקעה היוו מקור לכ-16% מסך יבוא הסחורות לישראל (ללא אוניות ומטוסים, בהיקף כספי כולל של כ-11.8 מיליארד דולר), חומרי אנרגיה היוו מקור לכ-12% מיבוא הסחורות (בהיקף כספי של כ-9.3 מיליארד דולר), יהלומים היוו מקור לכ-5% מיבוא הסחורות לישראל (בהיקף כספי של כ-3.9 מיליארד דולר), אוניות ומטוסים היוו מקור לכ-4% מיבוא הסחורות לישראל (בהיקף כספי של כ-2.8 מיליארד דולר).

 

יבוא סחורות לישראל על פי יבשת מקור, 2019

 

מקור: הלמ"ס

 

מהנתונים עולה כי האיחוד האירופאי היווה בשנת 2019 מקור לכ-36% מהסחורות שיובאו לישראל (בהיקף כספי כולל של כ-27.7 מיליארד דולר), אסיה היוותה מקור לכ-23% מהסחורות שיובאו לישראל (בהיקף כספי כולל של כ-17.3 מיליארד דולר), ארה"ב היוותה מקור לכ-15% מהסחורות שיובאו לישראל (בהיקף כספי כולל של כ-11.7 מיליארד דולר), יתר אירופה היוותה מקור לכ-13% מהסחורות שיובאו לישראל (בהיקף כספי כולל של כ-9.8 מיליארד דולר), אמריקה הלטינית היוותה מקור לכ-1% מהסחורות שיובאו לישראל (בהיקף כספי של כ-1.1 מיליארד דולר). מדינות אחרות היוו באופן מצרפי מקור לכ-12% מהסחורות שיובאו לישראל (בהיקף כספי כולל של כ-9.2 מיליארד דולר).

 

השפעת משבר הקורונה המשק הישראל – מצב טוב יחסית למדינות OECD

התפשטות נגיף הקורונה משפיעה על מספר רב של ענפים במשק אשר חוו או חווים שיבושים מהותיים בפעילות העסקית. הענפים שחוו את השיבוש הרב ביותר הינם ענפי התעופה והתיירות וענפים אשר תלויים בקיום התקהלות לצורך פעילותם כגון ענף האירועים (אולמות אירועים ונותני השירותים לענף על מקצועותיהם) ותרבות הפנאי (תיאטראות, בתי קולנוע, אירועי תרבות וכו'). למעשה, ענפים אלה צפויים לסבול מהמשך שיבוש ניכר עד כדי קיפאון בפעילות בחלקם עד אשר יימצא טיפול הולם במגיפה.

מנגד, קיימים עסקים רבים אשר חווים צמיחה בעת הזו, למרות המשבר, בהם חברות טכנולוגיה למתן שירותי התחברות מרחוק, יבואני ומפיצי מחשבים וציוד נלווה, יצרני ומשווקי מזון וטואלטיקה, רשתות המזון, ובפרט תעשיית ההיי-טק הישראלית, שמצליחה ומפגינה חוסן לזעזועים גם בעת הזו.

 

צפי צמיחה בתמ"ג לשנת 2020 בישראל ובמדינות נבחרות, באחוזים

מקור: OECD

 

תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2020, תחת השפעת הקורונה, נאמדת בצמיחה שלילית של התוצר בכ-6% (נכון ל-09.2020). תחזית זו טובה ממדינות רבות ב-OECD, בהן הצמיחה השלילית צפויה להיות אף גבוהה יותר בשנת 2020 כולה, כגון ברזיל (6.5%-), צרפת (9.5%-), בריטניה (10%-), מקסיקו (10.2%-), הודו (10.2%-), איטליה (10.5%-) ועוד.

עם זאת, היות והמשק הישראלי נמצא עדיין תחת השפעת המשבר, וכי קיימת חוסר וודאות לגבי עיתוי סיומו, ייתכן ובפועל הצמיחה השלילית בישראל תהיה אף גבוהה יותר.

 

החוב הממשלתי, באחוזים מתוך התמ"ג – ישראל מול ממוצע מדינות ה-OECD, 2000-2020

מקור: עיבודי דן אנד ברדסטריט לנתוני בנק ישראל ונתוני ה-OECD

 

למרות המשבר הכלכלי בעקבות התפשטות מגפת הקורונה, והצעדים הפיסקליים שממשלת ישראל בצעה שאף הגדילו את החוב הממשלתי, רמת החוב ביחס לתוצר בישראל הינה נמוכה משמעותית מרמת החוב ביחס לתוצר בקרב מדינות ה-OECD, בממוצע.

משנת 2000 ועד שנת 2007, רמת החוב ביחס לתוצר בקרב מדינות ה-OECD עמדה על 75% בחישוב שנתי, בממוצע, לעומת רמה של 85% בממוצע שנתי במדינת ישראל בשנים אלה. בשנים 2008-2012 רמת החוב ביחס לתוצר בקרב מדינות ה-OECD המשיכה לעלות באופן עקבי, כתוצאה מנקיטת מדיניות פיסקלית מרחיבה במדינות אלה, בפרט במדינות גוש היורו החברות ב-OECD, לאחר המשבר הכלכלי העולמי (עידוד צמיחה במשקי המדינות באמצעות הגדלת הצריכה הממשלתית), בו בזמן שבמדינת ישראל היחס המשיך לרדת. בשנים 2013-2019 רמת החוב ביחס לתוצר בישראל נאמדה ב 65%-60% לשנה, ובמדינות ה-OECD נאמדה בכ-105% בשנים אלה, בממוצע שנתי. בשנת 2020, בצל המשבר, צפוי היחס להאמיר בישראל לכדי 80%-77%, ואילו במדינות ה-OECD לכדי 120%-115%.

 

 

[1] שנת 2017 כוללת עסקה מהותית – Intel שרכשה את השליטה ב- MobilEye ב-15.3 מיליארד דולר. שנת 2019 כוללת שתי עסקאות מהותיות: Nvidia שרכשה את חברת Mellanox Technologies תמורת 7.36 מיליארד דולר ו- Intelשרכשה את Habana Labs תמורת 2 מיליארד דולר.

[2]  כולל רק את הערך המוסף הישיר של שירותי בנייה מכל הסוגים ללא רכיבי תעשייה המותקנים במבנים

[3]  עלות שווי המבנים והתשתיות שנבנו בשנה זו, ללא שווי הקרקעות

בנוסף אולי יעניין אותך גם

17.11.20

חודש נובמבר – חודש הקניות, בצל משבר הקורונה

שנת 2020, תחת משבר הקורונה, אופיינה בהמשך זליגת הפעילות העסקית מהערוץ המסורתי של חנויות מסחר פיזיות לערוץ הסחר המקוון. ענף האופנה בישראל עוד בשנים קודמות סבל מתחרות גוברת מצד אתרי סחר מקוונים, בפרטי אתרי קניות זרים דוגמת ASOS ו-NEXT הבריטים, אתרי אופנה סינים (דוגמת SHEIN), אתרים אמריקאים (דוגמת ModCloth), ענקיות סחר בינלאומיות דוגמת AMAZON ועוד, כאשר הרכישות המקוונות מאתרים זרים מגלמות יתרון תחרותי בדבר פטור ממע"מ ומכס (פטור ממע"מ ומכס בקניה בסכום עד 75 דולר ופטור ממכס בקניה עד 500 דולר).

מאמרי מערכת
נשמח להכיר מקרוב ולעזור גם לעסק שלך לצמוח
077-7298003
שלחו
יצירת קשר

מלאו את הפרטים ומומחי דן אנד ברדסטריט
ילוו אתכם במציאת הפתרון שמתאים לכם

הערה על השדה
הערה על השדה
הערה על השדה
הערה על השדה
הערה על השדה
הערה על השדה
שלחו
פניתך התקבלה,
נציגנו יחזרו אליך בהקדם

כל הזכויות שמורות 2018 © דן אנד ברדסטריט ישראל

דן אנד ברדסטריט

פתרונות מידע גלובליים

צמיחה עסקית

הגנה עסקית

לשכת אשראי

פתרונות בהתאמה אישית

כתבות ומאמרים מקצועיים

כל הזכויות שמורות 2019 © דן אנד ברדסטריט ישראל