Chat with us, powered by LiveChat תמונת מצב המשק – סיכום שנת 2019 ותחזית לשנת 2020 - Dun & Bradstreet
הגנה עסקית
צמיחה עסקית
07.01.20

תמונת מצב המשק – סיכום שנת 2019 ותחזית לשנת 2020

תמונת מצב המשק
Depositphotos_187634810_xl-2015

1. הכלכלה העולמית

שנת 2019 אופיינה בהאטה בקצב הצמיחה העולמית על רקע התפתחויות כלכליות מקומיות בכלכלות הגדולות בעולם, ארה"ב וסין, לצד מלחמת סחר שהתפתחה בין גושי הכלכלה.

כך, קצב הצמיחה בתוצר העולמי בשנת 2019 הסתכם ב-3%, לאחר צמיחה עולמית של 3.6% בשנת 2018. תמהיל הצמיחה השתנה ובתוך כך, גם תרומתן של הכלכלות המתפתחות (Emerging markets), על חשבונן של הכלכלות המפותחות (Developed markets).

ארה"ב, אשר חלקה בצמיחה העולמית ירד בשנים האחרונות מתחת ל-20%, חוותה בשנת 2019 האטה בצמיחה (2.4% בשנת 2019, לאחר צמיחה של 2.9% בשנת 2018), בניגוד לציפיות, מגמה שהשפיעה על החלטת הבנק המרכזי האמריקאי להפחית בשנת 2019 את ריבית ה-Fed שלוש פעמים לרמה של 1.75% (לאחר רצף של ארבע העלאות בשנת 2018). כלכלת ארה"ב סבלה מהיעדר השקעות מספקות ומהאטה בסחר הבינלאומי, בין היתר, בשל מלחמת הסחר עם סין, והתבססה על התרחבות בשוק העבודה והצריכה הפרטית.

סין, אשר חלקה בצמיחה העולמית עלה בשנים האחרונות מעבר ל-15%, חוותה אף היא האטה בקצב הצמיחה שלה (6.1% בשנת 2019, לאחר צמיחה של 6.6% בשנת 2018) בשל היקף החובות שהצטברו, ירידה בביקוש המקומי למוצרים, ובעקבות המכסים שהוטלו על מוצרים סיניים מצד ארה"ב, הפוגעות בהכנסותיה מיצוא.  בהקשר זה, בדצמבר 2019 הכריזו ארה"ב וסין על מזכר הבנות, כצעד בדרך להסכם סחר חדש בין הצדדים. לפי ההסכם המתגבש, צפויה ארה"ב להפחית מכסים על סחורות סיניות ולהשהות מכסים חדשים, ומנגד, סין תתחייב לרכוש סחורות אמריקאיות וליישם הגנות טובות יותר על קניין רוחני של חברות אמריקאיות הפועלות בסין. ההסכם, באם ייחתם, עשוי להטיב עם הכלכלה הגלובלית ולדרבן צמיחה מחודשת.

מגמה נוספת שהשפיעה על הכלכלה העולמית, בפרט על כלכלת אירופה, הינה העזיבה הצפויה של בריטניה מהאיחוד האירופאי, בכפוף לאישור הסכם העזיבה (ה"ברקזיט") בפרלמנט בלונדון. לאחר מספר דחיות, בדצמבר 2019 הפרלמנט אישר עקרונית את ההסכם, טרם אישורו הסופי שצפוי להתבצע במהלך שנת 2021. אישור ההסכם, אשר מסדיר את תנאי הפרישה ואת אופי היחסים העתידיים בין בריטניה לאיחוד בתחומים כגון סחר, מכסים ותחבורה, צפוי להפחית במידה מה את אי-הוודאות ולמתן את ההשלכות הצפויות מהמהלך.

לאור חולשתם היחסית של כלכלות ארה"ב, סין וגוש היורו בשנת 2019, הכלכלה העולמית נתמכה בשנה זו על ידי מדינות מתפתחות ממזרח אסיה. יהיה מעניין לעקוב אחר התפתחויות האירועים בזירה הבינלאומית ואופן יישום ההסכמים, אשר עשויים להביא את ארה"ב וסין להוביל מחדש את כיוון הכלכלה העולמית בשנת 2020.

 

2. המשק הישראלי

המשק הישראלי הגיע למספר הישגים בשנה האחרונה ומציג מדדים מקרו-כלכליים טובים יחסית אל מול הכלכלה העולמית המאתגרת, המשפיעה על פעילותו. ההאטה בעולם השפיעה על קצב הצמיחה בתוצר של המשק, שנאמד בשנת 2019 ב-3.1%, לאחר שבשנת 2018 המשק צמח בשיעור של 3.4%. ועדיין, בין ההישגים הבולטים של המשק:

אשרור דירוג אשראי של AA- מחברת P&S, על רקע החוסן הכלכלי המרשים שהמשק מפגין, ועליה משמעותית במדד קלות עשיית עסקים מטעם הבנק העולמי, שעשויה למשוך השקעות בישראל. במסגרת זו, קצב הצמיחה בתוצר בישראל הוא גבוה ביחס למדינות ה-OECD (1.7% בשנת 2019) ושיעור האבטלה בישראל בשפל של כל הזמנים (3.4% בשנת 2019). בנוסף, סקטור ההייטק נהנה מהשקעות ענפות וממשיך להיות מרכיב מהותי ביצוא. ריבית בנק ישראל ממשיכה להיות נמוכה מאוד, על אף העלאה מינורית של 0.1 בסוף שנת 2018. הריבית הנמוכה תורמת להמשך התרחבות האשראי במשק, לגידול בהשקעות בנכסים קבועים ולגידול בהוצאות של משקי הבית לצריכה פרטית. בהקשר להתרחבות האשראי, גורם נוסף, מהותי, שהשפיע על התחום הינו כניסתו לתוקף בישראל של "חוק נתוני אשראי", אשר הנגיש את האשראי לציבור באמצעות מתן תמונה רחבה לנותני האשראי על התנהלות הלווים.

מנגד, המשק אופיין באי-וודאות כתוצאה מסיום כהונת הממשלה היוצאת והיעדר ממשלה מכהנת (שנת בחירות), אשר השפיעה על פעילות ענפים רבים, ובאופן נרחב על פעילות ענף הנדל"ן והתשתיות. בנוסף, הגרעון התקציבי בשנת 2019 צפוי להיות גבוה מהיעד כפי שנקבע בתחזית הממשלה, לאור צמיחה נמוכה יותר של התוצר אל מול תחזית  הממשלה (קביעת התקציב התבססה על צמיחה של 3.5% בתוצר בשנת 2019, בפועל התוצר צמח ב-3.1%, על כן הכנסות המדינה ממיסים עודכנו כלפי מטה) – כתוצאה הגרעון לשנת 2019 נאמד ב-3.6% מהתוצר (50 מיליארד ₪), לעומת יעד של 2.9% מהתוצר (40 מיליארד ₪). זאת לאחר עמידה ביעד הגירעון בשנה קודמת (בשנת 2018 הכנסות המדינה היו קרובות מאוד לתחזית). המשמעות היא כי תחת ממשלה חדשה שתיבחר בשנת 2020 צפויה לקטון ההוצאה הציבורית, לצד הטלת מיסים להגדלת ההכנסות, צעד שעלול לפגוע בצריכה הפרטית ולמתן את הצמיחה הצפויה בשנת 2020 ל-3% או נמוך מכך.

שוק העבודה המשיך להתחזק השנה ומספר המשרות הפנויות המשיך לעלות. אמנם ישראל מציגה שיעור אבטלה נמוך, אך מנגד שיעור האבטלה הנמוך מייצר מחסור בכוח אדם זמין בכל המשק, וכתוצאה, עסקים חווים קשיים באיתור וגיוס עובדים חדשים. התהליכים הללו הניעו את השכר הריאלי במשק, ובהתאמה את ההכנסות של משקי הבית, כלפי מעלה. להערכתנו המשק צפוי להימצא גם בשנת 2020 בסביבה של תעסוקה מלאה והפעילות העסקית צפויה להמשיך להתבסס על פעילות יצוא ענפה ועל השקעות.

 

2.1 היצוא ותרומת ענף ההיי-טק

היצוא הישראלי נמצא במגמת עליה בשלוש השנים האחרונות, ובכלל זה יצוא שירותי ההייטק. בהתאמה, עולה בשנים האחרונות גם חלקם בתוצר.  סך יצוא סחורות ושירותים מישראל בשנת 2019 נאמד בכ-115 מיליארד דולר , עליה של כ-4.5% בהשוואה לשנת 2018, וחלקו של היצוא בתוצר הגיע השנה לכ-31%. עיקר העלייה ביצוא נרשמה בזכות הצמיחה המואצת ביצוא ההייטק. כך, בשנת 2019 הסתכם יצוא שירותי ההייטק בכ-32 מיליארד דולר, המהווים קרוב ל-60% מיצוא השירותים וכ-30% מסך היצוא הישראלי הכולל (סחורות ושירותים). נתונים אלה משקפים את תרומתם המשמעותית של שירותי מחשוב, תוכנה ומחקר ופיתוח כתחומי היצוא המובילים של המשק. השפעה מהותית נוספת נרשמה הודות לזינוק ביצוא הנזקף לזכות מכירת חברות הזנק ישראליות.

בשנת 2019 בוצעו 80 עסקאות רכישה של חברות הייטק ישראליות[1] בהיקף כספי של כ-10 מיליארד דולר[2], כפול מההיקף הכספי של עסקאות הרכישה בשנת 2018, במהלכה בוצעו 61 עסקאות בהיקף כספי של כ-4.9 מיליארד דולר.

באשר לחלקו של ההייטק בתוצר, בשנת 2019 חלקו של ההיטק בתמ"ג במשק נאמד בכ-10% [3].

יצוא שירותי הייטק (במיליארדי דולרים) וחלקו מיצוא השירותים (ב-%) , 2013-2019:

* מקור: מכון היצוא ועיבודי דן אנד ברדסטריט

 

2.2. התפתחויות במגזר העסקי ופעילותו

נכון לסוף שנת 2019, פעילים במשק הישראלי כ-608 אלף עסקים, כאשר כ-50% מהם הינם עסק בבעלות יחיד. בשנת 2019, חל גידול של כ-11 אלף עסקים במשק ומספר המשרות שנוספו עמד על כ-50 אלף.

* מקור: דן אנד ברדסטריט

שנת 2019 אופיינה במגמה מעורבת – במונחים מאקרו-כלכליים המשק הציג מדדי צמיחה גבוהים מקצב הצמיחה במדינות ה-OECD, אך בהשוואה לשנה קודמת המשק רשם האטה בצמיחת התוצר, שהשפיעה על פעילות העסקים. כך, נפתחו פחות עסקים ונסגרו יותר עסקים בהשוואה לשנה קודמת. תוספת העסקים נטו למשק הגיעה לרמה של 11,000 עסקים, ירידה משמעותית בהשוואה לשנה קודמת.

שינויים אלה בכמות העסקים במשק, כפי שבא לידי ביטוי בנתוני פתיחות וסגירות עסקים מבטאים, בין השאר, את ההאטה בענף הנדל"ן והתשתיות וכן את הירידה בכדאיות הכלכלית בתחומי מסחר קמעוני, שנובעת מתחרות מול רכישות אונליין ורכישות בחו"ל.

בהתאמה, בשנת 2019 ההסתברות לכשל פיננסי במשק רשמה עליה קלה של 0.02%, מ-7.46% בשנת 2018, ל-7.48% בשנת 2019.

פתיחות וסגירות עסקים, וההסתברות לכשל פיננסי במשק

* מקור: דן אנד ברדסטריט

 

2.3 הענפים המסוכנים והיציבים ביותר במשק

הענפים המסוכנים והיציבים ביותר במשק, 2019

* מקור: דן אנד ברדסטריט

על פי נתוני דן אנד ברדסטריט בשנת 2019 הענפים המסוכנים ביותר במשק היו ענף המסעדות ברים ובתי קפה, ענף האופנה וענף הרהיטים:

  • ענף המסעדות ברים ובתי קפה – נחשב מסורתית לענף בסיכון גבוה, בעיקר בשל הצורך המתמיד בחדשנות, קיומם של טרנדים ומגמות מתחלפות, נאמנות לקוחות נמוכה, רגישות גבוהה למחיר, היעדר ידע וניסיון ניהולי של חלק מבעלי העסקים ועוד. לכך התווספו בשנה האחרונה שינויים רגולטוריים המכבידים על העלויות התפעוליות של בעלי העסקים בענף – הסדרת שכרם של המלצרים וחיובם במס ("חוק הטיפים") והטלת היטל על העסקת עובדים זרים, המאפשר לרשויות המס לגבות מהמסעדות גם רטרו-אקטיבית בגין העסקת עובדים זרים בשנים קודמות.
  • ענף האופנה – אופיין בתחרותיות גבוהה על רקע המעבר של הציבור לקניות באונליין (הפטורות ממע"מ וממכס[5]), רפורמת השמיים הפתוחים שהגדילה את היקפי הקניות שמבצעים ישראלים בחו"ל, לצד גורמי סיכון נוספים. התחרות הובילה ליציאת שחקנים רבים מהענף בשנה האחרונה. בין הרשתות שנקלעו לקשיים: דיסקרט, קסידי, זברה, קמדן אנד שוז ועוד.
  • ענף הרהיטים – נחשב מסורתית לענף בסיכון גבוה אף הוא, בעיקר לאור התלות הגבוהה בפעילות ענף הנדל"ן. ענף הנדל"ן אופיין בשנתיים האחרונות בירידה בהתחלות הבניה בהשוואה לשנים קודמות ובמיקוד הממשלה בתכנית "מחיר למשתכן", בה על פי התקנון רכשי דירות לא יכולים לבצע שדרוגים, מגמות שהשפיעו לרעה על היקפי הפעילות בענפים משלימים כגון מטבחים, קרמיקה וכלים סניטריים, דלתות וכו', וכן על ריהוט ואביזרים פנים-הבית.

מנגד, הענפים היציבים במשק הינם ענפי שירותים פיננסיים, תעשיית ההייטק ותעשיית הכימיקלים:

  • שירותים פיננסיים – כולל את הבנקים המסחריים, נותני אשראי חוץ בנקאיים, בתי השקעות, קופות גמל, חברות ביטוח – הענף מובל על ידי השחקנים הגדולים, בעלי חוסן פיננסי, ונמצא תחת הסדרה ופיקוח באופן רציף.
  • ענף הכימיקלים – מאופיין בפעילות יצוא ענפה, המהווה כבסיס לפעילותו. בין היצואניות המובילות: בז"ן, כיל, קבוצת חיפה (חיפה כימיקלים – לשעבר) ועוד. בנוסף, הביקושים המקומיים למוצרי הענף הינם יציבים, מוצרי הכימיקלים משמשים את מגוון תחומי התעשייה בישראל.
  • תעשיית ההייטק – בעיקר ייצור רכיבים אלקטרוניים, מעגלים מודפסים, רכיבים אלקטרוניים (חברות בוגרות, לא כולל פעילות חברות הזנק) – אופיינה בפריחה בפעילות כפועל יוצא של צמיחת ענף ההייטק השנה וחלקו הגדול ביצוא מישראל.

 

2.4 שינויים ברמת הסיכון של ענפים נבחרים

שינויים ברמת הסיכון של ענפי משק נבחרים , 2019

* מקור: דן אנד ברדסטריט

 

* בענף המסעדות בתי קפה וברים, שנחשב לענף המסוכן במשק ב-2019, לא חל שינוי ברמת הסיכון (הגבוהה) בהשוואה לשנה קודמת

השינויים המהותיים ביותר ברמת הסיכון בשנת 2019 נצפו בענף הבניה ובענפים מושפעים ממנו, ובמרבית ענפי המסחר, בפרט ענף האופנה, נוכח התרחבות השפעת המסחר המקוון על הרגלי הצריכה.

ענף הבניה, שרמת הסיכון בו עלתה ב-8.4% בהשוואה לשנה קודמת, אופיין בחוסר וודאות לאורך כל מקטעיו (היעדר ממשלה מכהנת, שינויי מדיניות מצד רשויות מקומיות כלפי תחום ההתחדשות העירונית, אי-בהירות לגבי המשך תכנית מחיר למשתכן). זו הובילה לשיבוש בפעילות בענף, וזאת בנוסף להאטה בביקוש ובהיצע בשוק החופשי ולרמת סיכון גבוהה גם כך במקטע הביצוע. על פי נתוני דן אנד ברדסטריט למעלה מ-1,000 חברות בתחום בניה, יזמות ותשתיות הגיעו לכשל פיננסי בשנה החולפת.  העלייה בסיכון בענף הבניה גררה עמה עליה בסיכון בענפים נלווים, בהם מסחר בחומרי בנין (עליה של 3.3% ברמת הסיכון בהשוואה לשנה קודמת), תעשיות כגון מתכת פלסטיק וגומי (המהוות כתשומות לענף הנדל"ן, עליה של כ-2% ברמת הסיכון בענפים אלה), רהיטים (עליה של 1.3%), שירותי הנדסה ואדריכלות (עליה של 0.8%) ועוד.

ענף האופנה, שרמת הסיכון בו עלתה ב-6.9% בהשוואה לשנה קודמת, אופיין כאמור בתחרות גבוהה בעיקר על רקע המעבר של הציבור לקניון באונליין. במסגרת זו, על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, למעלה מ-750 חנויות אופנה נסגרו בשנה האחרונה. בתעשיית המזון רמת הסיכון עלתה באופן מצרפי ב-1.5% בהשוואה לשנה קודמת, בשל רגולציה גבוהה ותתי תחומים הסובלים מקשיים בפעילות, דוגמת ענף העופות.

 

2.5 דמוגרפיה של עסקים – מרכז לעומת פריפריה

דמוגרפיה של עסקים – מדדים ממוצעים בחלוקה לפי אזורים גיאוגרפיים , 2019:

בירוק: מעל לממוצע הארצי , באדום: מתחת לממוצע הארצי

* מקור: דן אנד ברדסטריט ולמ"ס

מנתוני הלמ"ס ודן אנד ברדסטריט לשנת 2019 עולה כי לעסק באזור המרכז צפויה יכולת שרידות גבוהה יותר מאשר בפריפריה – כך כ-6.7% בלבד מהעסקים במרכז נמצאים בסכנת סגירה, בעוד שבפריפריה שיעור העסקים בסכנת סגירה הינו גבוה משמעותית: כ-9.4% בצפון וכ-9.6% בדרום. בנוסף, היצע העסקים במרכז גבוה משמעותית מאשר בפריפריה: כך במרכז קיימים 108 עסקים על כל 1,000 תושבים, בפריפריה קיימים פחות עסקים ביחס לאוכלוסייה – 77 עסקים לכל 1,000 איש בצפון ו-65 עסקים לכל 1,000 איש בדרום.

פערים אלה נובעים בעיקר מהשונות בתמהיל העסקים על פני האזורים – באזור המרכז מרוכזים מרבית העסקים מענפי השירותים וההייטק ואילו בפריפריה מרוכזת בעיקר התעשייה. אפשרויות ותנאי העסקה בענפי השירותים וההייטק במרכז הינם גבוהים יותר מאשר התנאים בתעשייה בפריפריה. בנוסף, קיים מחסור בהיצע תעסוקה בפריפריה כך שלמועסקים בפריפריה תלות במספר מצומצם של מפעלים. הנתונים מחזקים את הביקושים לדיור באזור המרכז על חשבון הפריפריה. למרות זאת, על פי תכניות מנהל התכנון, עשרות אלפי יחידות דיור מתוכננות להקמה בשנים הקרובות בפריפריה, בין היתר, בעפולה, קרית אתא, קרית גת, הנגב המערבי ועוד. לאור הממצאים, להערכתנו פיתוח והשקעה בעסקים ובתשתיות בפריפריה הכרחיים טרם בניה, אחרת יחידות דיור רבות עלולות להיוותר ריקות מאכלוס כ"דירות רפאים".

 

2.6. מוסר התשלומים במשק

בשנת 2019, בהמשך למגמה משנת 2018, נרשמה יציבות במוסר התשלומים המוסכם במשק, בהתאמה לשיפור ראשוני בהנגשת האשראי, כאשר ימי האשראי הממוצעים היו סביב 93 יום. זאת לאחר עלייה בימי האשראי בשנים קודמות, שנבעה בעיקר מנגישות נמוכה של עסקים למימון, דאז. ההשפעה של החשיפה של עסקים מול הסקטור הממשלתי, המאופיין בימי אשראי ארוכים, קוזזה באמצעות הרחבת נגישות האשראי לעסקים קטנים ובינוניים.

התפתחות ימי האשראי המוסכמים במשק

* מקור: דן אנד ברדסטריט

 

3. תחזית לשנת 2020

שנת 2020 צפויה להיות תקופה מאתגרת למשק הישראלי, לאחר שהבחירות לכנסת ה-23, שלא הוכרעו בשנת 2019, נגררו לשנת 2020. היעדר ממשלה מכהנת גרמה לעסקים רבים הפועלים מול גופים ממשלתיים לחוות עיכובים משמעותיים בקבלת תקבולים, שהשפיעו לרעה על התזרים ועל רמת הסיכון. המשך היעדר ממשלה מכהנת עלול להביא להמשך שיבוש בפעילות העסקית ולהרעה במוסר התשלומים במשק. ומנגד, הממשלה שתיבחר תצטרך להתמודד עם הגרעון בתוצר וליישם צעדי התכנסות, שצפויים להיות צמצום הוצאות ממשלתיות והטלת מיסים להגדלת ההכנסות.

צעדים מתבקשים אלה צפויים להביא להמשך האטה בתוצר של המשק בשנת 2020, להערכתנו לרמה של 3.0%-2.7%. המשק ימשיך להתבסס על היצוא, ובתוך זה על יצוא שירותי ההייטק כענף מוביל. ענף נוסף שצפוי להציג יציבות בפעילותו הינו תעשיית הכימיקלים, שלו חלק משמעותי גם כן ביצוא, אם כי בהיקפי פעילות נמוכים מהיקפי ענף ההייטק.

בזירה הבינלאומית העיניים נשואות בעיקר להסכם הסחר המחודש המתגבש בין ארה"ב וסין, שנכון לסוף שנת 2019 קיימת עמימות רבה לגבי מרכיביו ואופן יישומו. ההסכם הסופי עתיד להשפיע על פני הכלכלה העולמית בשנת 2020 ובכלל זה גם על מדדי המשק הישראלי.

 

 

[1]  מקור: PwC. בין העסקאות הבולטות של השנה: עסקת אינטל לרכישת Habana Labs (מפתחת מעבדי בינה מלאכותית) ב 12.2019 תמורת 2 מיליארד דולר, שתי עסקאות של חברת הסייבר פאלו אלטו שרכשה ב-02.2019 את חברת Demisto תמורת 560 מיליון דולר וב-05.2019 את חברת Twistlock תמורת 410 מיליון דולר, עסקת מקדונלד'ס לרכישת Dynamic Yield  (מפתחת טכנולוגיה לשיפור חווית לקוח באתרי סחר אלקטרוני) ב-03.2019 תמורת 300 מיליון דולר ועוד.

[2]  על פי מתודולוגיית הלמ"ס, הכנסות ממכירות חברות הזנק ישראליות לתושבי חו"ל יירשמו כיצוא שירותים במאזן התשלומים אם המכירה כוללת העברה של נכסים לא מוחשיים לחו"ל. תנאי זה מתקיים בחלק מהעסקאות ולא בכולן, על כן אותו חלק יחסי מהיקף העסקאות יירשם כיצוא שירותים במאזן התשלומים.

[3]  חלקו של הייטק בתוצר מפעילות שירותי הייטק. לא כולל הייטק תעשייתי (ציוד ומוצרים) שמסווג כתעשייה.

[4] חברות בוגרות בתחומי רכיבים אלקטרוניים, מעגלים מודפסים, ציוד תקשורת. לא כולל פעילות חברות צעירות (חברות הזנק).

[5]    הפטור ממע"מ הינו בקניה מקוונת בסכום עד 75 דולר והפטור ממכס הינו בקניה מקוונת בסכום עד 500 דולר.

בנוסף אולי יעניין אותך גם

נשמח להכיר מקרוב ולעזור גם לעסק שלך לצמוח
077-7298003

שלחו
יצירת קשר

מלאו את הפרטים ומומחי דן אנד ברדסטריט
ילוו אתכם במציאת הפתרון שמתאים לכם

הערה על השדה
הערה על השדה
הערה על השדה
הערה על השדה
הערה על השדה
הערה על השדה
שלחו
פניתך התקבלה,
נציגנו יחזרו אליך בהקדם

כל הזכויות שמורות 2018 © דן אנד ברדסטריט ישראל

דן אנד ברדסטריט

פתרונות מידע גלובליים

צמיחה עסקית

הגנה עסקית

לשכת אשראי

פתרונות בהתאמה אישית

כתבות ומאמרים מקצועיים

כל הזכויות שמורות 2019 © דן אנד ברדסטריט ישראל